נושא

מדע

24 ידיעות בנושא הזה, מהעולם ומכאן. הכי חדשות למעלה.

לדף הבית

ידיעות בנושא מדע

מדעשבטה, הנגב

שיטה חדשה של אוניברסיטת חיפה חשפה את גבולה הקדום של שבטה

חוקרים מאוניברסיטת חיפה פיתחו שיטה מבוססת למידת מכונה שמודדת אבן אבן. הם ניתחו כ 250 אלף אבני בנייה בשבטה שבנגב, זיהו גבול קדום שלא היה מוכר, ושחזרו את שלבי הרחבת היישוב.

למה זה משמחבלי חפירה אחת, מחשב ורחפן סיפרו לנו על העיר הקדומה.

מדעחיפה

אור לייזר שולט באלקטרונים בגרפן: מחקר משותף של הטכניון וגרמניה

חוקרים מהטכניון וגרמניה הראו לראשונה שאפשר לשלוט באלקטרונים בגרפן, כשהוא נמצא במצב קוונטי זמני שנוצר מפולסי לייזר קצרים. המחקר פורסם ב Nature Physics, ובטווח הרחוק עשוי לעזור לרכיבים מהירים וחסכוניים יותר.

למה זה משמחמדע בסיסי שמראה איך אפשר להפעיל חומר באור.

מדערחובות

מכון ויצמן בנה גרסה מולקולרית לבורג של ארכימדס

חוקרי מכון ויצמן תלו מולקולה סלילית בודדת בין שתי אלקטרודות זהב וגילו שכשהזרם החשמלי מסובב אותה, הסיבוב מגביר את הזרם עד פי מאה. המחקר פורסם ב Nature ומציג עיקרון הפעלה חדש לננו מכונות.

למה זה משמחמולקולה אחת שמסתובבת ומזרימה זרם: מדע בסיסי מרתק.

מדעחיפה

חוקרי הטכניון: בסביבת חור שחור יש התפרצויות שדומות לסופות שמש

חוקרים מהפקולטה לפיזיקה בטכניון מצאו סימנים להתפרצויות דמויות סופת שמש ליד חור שחור ענק בגלקסיה NGC 3783. התגלית נשענת על תצפיות בטלסקופ החלל XRISM ופורסמה ב Astrophysical Journal Letters.

למה זה משמחאותם חוקים פועלים על השמש שלנו ועל חור שחור רחוק.

מדערחובות ויפן

למה המפרקים שלנו רגישים? מחקר של ויצמן וקיוטו

מחקר משותף של מכון ויצמן ואוניברסיטת קיוטו, שפורסם ב Nature, מצא שלבני אדם יש פחות מולקולות סוכר שמקנות לסחוס גמישות מאשר לקופי אדם אחרים. ייתכן שהדבר קשור גם לשלד קל יותר ולמוח שנשאר גמיש ללמידה.

למה זה משמחהסבר מסקרן לכאבי המפרקים שלנו, שיכול לעזור במחקר עתידי.

מדעירושלים

קרח חזק פי עשרה מהאוניברסיטה העברית

חוקרים באוניברסיטה העברית שילבו קרח, גבישי תאית וחלבון מהונדס, וקיבלו חומר חזק פי עשרה מקרח רגיל, שסופג פי 70 יותר אנרגיה לפני שהוא נשבר. זו הוכחת היתכנות במעבדה, שמעניינת מהנדסים באזורים קרים.

למה זה משמחרעיון מוזר מהעבר קיבל חיים חדשים, וירוקים יותר.

מדעחיפה ורחובות

לוויין CloudCT של הטכניון וויצמן שלח את התצלום הראשון

הלוויין הראשון בפרויקט CloudCT, שמפתחים הטכניון ומכון ויצמן עם מרכז מחקר גרמני, שלח תצלום ראשון מהמסלול. הוא בשלב הפעלה, ומיועד לחקור עננים קטנים שמערכות חישה מרחוק קיימות מחמיצות.

למה זה משמחשיתוף פעולה ישראלי גרמני שכבר מצלם מהחלל.

מדערחובות

חלקיקי שמש נמדדו באנרגיה הנמוכה ביותר עד היום

שיתוף פעולה של 30 מוסדות, ובהם קבוצה ממכון ויצמן בראשות פרופ׳ רני בודניק, צפה לראשונה בנייטרינו שמש באנרגיה נמוכה במיוחד, בגלאי שמתחת להר בגראן סאסו באיטליה.

למה זה משמחגם חלקיקים שעוברים בגוף שלנו כל שנייה אפשר סוף סוף לראות.

מדעירושלים

מבנה ארוג שנוצר מעצמו בתוך גביש התגלה באוניברסיטה העברית

צוות בינלאומי, ובו פרופ׳ אהרן אגרנט מהאוניברסיטה העברית, צפה לראשונה במבנה תלת ממדי דמוי אריג שנוצר מעצמו בתוך גביש ושאפשר לשנות באור לייזר ירוק.

למה זה משמחחומר שאורג את עצמו, וגם מגלה שאפשר לשנות אותו באור.

מדעחיפה וצרפת

ניסוי מעבדה: שדה מגנטי חזק מדכא התפרצויות מסה בכוכבים

צוות בינלאומי, בהשתתפות הטכניון, שחזר בלייזר בצרפת תנאים של התפרצות מסה כוכבית. שדות מגנטיים חזקים עצרו את זרימת הפלזמה, מה שעשוי להסביר למה כמעט לא רואים התפרצויות כאלה בכוכבים פעילים אחרים.

למה זה משמחחידה ותיקה באסטרונומיה מקבלת הסבר ראשון מניסוי.

מדעחיפה

הנטופים קצרו דגני בר בשיטה מתוחכמת כבר לפני 15 אלף שנה

ניתוח של 158 להבי מגל פרהיסטוריים באוניברסיטת חיפה מראה שהנטופים קצרו דגני בר בתכנון, במשך שבועות ובשלבי הבשלה שונים. לפי המחקר, שיטה כזאת קדמה לדגנים המבויתים בין 1,000 ל 4,500 שנה.

למה זה משמחעוד פרק בסיפור הקדום של החקלאות.

מדעהר הכרמל

בכרמל אכלו נחשים ושממיות במשך אלפי שנים, כבר לפני 15 אלף שנה

מחקר מאוניברסיטת חיפה ומאוניברסיטת קיל בגרמניה, שפורסם ב PNAS, מצא סימני חיתוך בעצמות נחשים גדולים מאתר בכרמל. הנטופים אכלו זוחלים כ 3,000 שנה, יותר בתקופות שבהן התיישבו לקבע.

למה זה משמחהצצה סקרנית לתפריט של אבות אבותינו.

מדעירושלים ומישיגן

קרובי הקרפיון כמעט לא מפיצים את הנגיף שפוגע בקרפיונים

מחקר של האוניברסיטה העברית ושל אוניברסיטת מישיגן סטייט הראה שקרפיון מצוי רגיש מאוד לנגיף הרפס שמחסל אוכלוסיות שלמות. דג זהב וקרפיוני אסיה כמעט לא נדבקים, וגם כשהם נדבקים הם מדביקים מעט.

למה זה משמחבשורה טובה לחקלאי דגים ולמים מתוקים.

מדערחובות

רמז חדש למקור החיים נולד בארוחת שישי משפחתית

במעבדה, מסנן עם חלקיקים מגנטיים הפריד חומצת אמינו לפי ימניות ושמאליות וגם לפי איזוטופים. הממצא של פרופ' מיכל שרון ופרופ' יוסי פלטיאל מרמז על קשר בין שתי טביעות אצבע של חיים.

למה זה משמחמחקר על מקור החיים שהתחיל בשיחה של אחים.

מדעחיפה

תא דלק למימן מחומרים זולים, שעובד גם באוויר רגיל

חוקרי הטכניון ואוניברסיטת טיאנג׳ין בסין מציעים לנהל את הפחמן הדו חמצני באוויר ולא רק להילחם בו: בתנאים מסוימים הוא עשוי דווקא לשפר את עמידות החומרים בתאי דלק למימן זולים. המאמר פורסם ב Nature Energy.

למה זה משמחצעד לחשמל ירוק במחיר נמוך יותר.

מדעירושלים

כך צמחים מרכזים סוכר בפצע כדי להתחדש

מחקר של האוניברסיטה העברית ב PNAS הראה שצמח פצוע מנתב גלוקוז אל הרקמה הפגועה כדי לדלק את ההתחדשות. הצוות זיהה גם גנים שמניעים את התהליך.

למה זה משמחגם לצמח יש דרך חכמה להתאושש מפציעה.

מדערחובות וירושלים

אלקטרון חש שדה מגנטי שונה במולקולות שהן תמונת ראי

חוקרי מכון ויצמן והאוניברסיטה העברית מצאו שאלקטרון שעובר דרך שתי הצורות של מולקולה כירלית חווה שדה מגנטי בעוצמה שונה, עד כ 30 אחוז בזהב כירלי.

למה זה משמחעוד חלק בפאזל של שאלת תחילת החיים.

מדעמכון ויצמן, רחובות

חוקרים ישראלים הציעו דרך חדשה לזהות חיים בחלל

צוות בהובלת מכון ויצמן הציע סימן חדש לחיים: תבנית הפיזור של חומצות אמינו וחומצות שומן בדגימה. זו שיטת בדיקה ולא גילוי של חיים. פורסם ב Nature Astronomy.

למה זה משמחכלי פשוט יותר לשאלה הישנה אם אנחנו לבד.

מדערחובות

קרח נאגר בקטבי הירח לפחות 1.5 מיליארד שנה, לפי מחקר ישראלי

חוקרי מכון ויצמן ושותפים מארצות הברית זיהו מלכודות קור עתיקות בקטבי הירח, שבהן הצטבר קרח במשך לפחות 1.5 מיליארד שנה. המחקר, שפורסם ב Nature Astronomy, מציע אותן כיעדים למשימות עתידיות.

למה זה משמחקרח הוא מים לשתייה ודלק לחלליות, ועכשיו יודעים איפה לחפש.

מדערחובות

נמלות אורגות בונות קן מהגופים שלהן, וגם משתמשות בהם ככלים

חוקרי מכון ויצמן צילמו מושבת נמלים אורגות מאוסטרליה ב 52 מצלמות 4K. הנמלים חיברו את גופן ל״רוכסנים״ ול״משקולות״ ובנו קנים יציבים שוב ושוב. הצוות רואה בכך סימן ליכולת קוגניטיבית מתוחכמת של המושבה.

למה זה משמחחרקים קטנים שפותרים בעיות הנדסיות כצוות, ונותנים לנו מה לחשוב.

מדעחיפה

יער הנוירונים הזוהר זכה בפרס ראשון בתחרות תמונות מדעיות

דוקטורנטית מהודו מהמעבדה של פרופ׳ ג׳קי שילר בטכניון צילמה רשת נוירונים בקורטקס המוטורי שנראית כמו יער זוהר בלילה. התמונה זכתה במקום הראשון בתחרות התמונות יוצאות הדופן בכנס ILANIT 2026.

למה זה משמחמדע שהוא גם יופי, ועם קצת הבנה על איך המוח מניע את הגוף.

מדערחובות

שמרים בוחרים בן זוג חכם, גילה ניסוי ענק במכון ויצמן

במעבדה של פרופ׳ יצחק פלפל שילבו כ 10 מיליון תאי שמרים מכ 100 זנים וצפו במי בוחר במי. השמרים נטו לבחור בני זוג שמעלים את סיכויי ההצלחה של הצאצאים. המחקר התפרסם ב Cell Reports.

למה זה משמחאפילו תאי שמרים עושים שידוך מחושב, וזה מאיר את האבולוציה של מיניות.

מדעחיפה

הטכניון מדד לראשונה קרניים קוסמיות בלב ענן שבו נולדים כוכבים

צוות בין לאומי בהובלת הטכניון השתמש בטלסקופ החלל ג'יימס ווב כדי לזהות קרניים קוסמיות בליבת הערפילית ברנרד 68, כ 400 שנות אור מכאן. הממצא, שפורסם ב Nature Astronomy, יעזור להבין איך כוכבים נוצרים.

למה זה משמחעוד פינה בשמיים שהצליחו למדוד בפעם הראשונה.