מדעחיפה

אור לייזר שולט באלקטרונים בגרפן: מחקר משותף של הטכניון וגרמניה

חוקרים מהטכניון וגרמניה הראו לראשונה שאפשר לשלוט באלקטרונים בגרפן, כשהוא נמצא במצב קוונטי זמני שנוצר מפולסי לייזר קצרים. המחקר פורסם ב Nature Physics, ובטווח הרחוק עשוי לעזור לרכיבים מהירים וחסכוניים יותר.

2 דקות קריאה

מחקר שפורסם ב Nature Physics מתאר הישג שהטכניון מגדיר חסר תקדים: שימוש באור לייזר כדי לשלוט באלקטרונים בתוך גרפן ״לבוש באור״. את המחקר הובילו ד״ר עופר נויפלד מהפקולטה לכימיה על שם שוליך בטכניון וממרכז דילר לקוונטים, ועמיתיו בגרמניה, פרופ׳ פטר הומלהוף וד״ר דניאל לסקו.

גרפן הוא שכבה בודדת של אטומי פחמן המסודרים בתבנית כוורת. הוא דומה לגרפיט שבעפרון, אבל תכונותיו שונות מאוד: הוא חזק בכמה מונים מיריעת פלדה באותו עובי, כמעט שקוף ומוליך היטב. החוקרים הראו שפולסי לייזר קצרים במיוחד, שמתוזמנים במדויק, משנים זמנית את תכונות הגרפן ויוצרים מצב קוונטי חדש שנקרא מבודד טופולוגי של פלוקה. פולסי אור נוספים מאפשרים אז לשלוט בתנועת האלקטרונים בשלב החולף הזה.

המשמעויות של המחקר הזה חורגות מעבר לגרפן.

ד״ר עופר נויפלד, הטכניון

ההישג חשוב כי לראשונה הודגמה שליטה פעילה באלקטרונים במצב טופולוגי שאינו בשיווי משקל. הוא מספק ראיה ניסויית לרעיונות שפותחו בשנים האחרונות על חומרים קוונטיים ועל הדרך שבה אור משנה את תכונותיהם. החוקרים הראו שהמצב הזה יוצר תגובות כיראליות: הזרם החשמלי בחומר שונה כשמאירים בו באור שהקיטוב שלו מסתובב עם כיוון השעון או נגדו.

ד״ר נויפלד הוביל את העבודה התאורטית, ועמיתיו בגרמניה הובילו את הניסויים. הוא בוגר הטכניון שחזר אליו כחבר סגל ב 2024, אחרי פוסט דוקטורט במכון מקס פלנק בהמבורג. המחקר נתמך בין היתר על ידי הקרן הגרמנית למחקר, תוכנית של האיחוד האירופי וקרן גורדון ובטי מור.

בדברי נויפלד, המשמעויות של המחקר חורגות מגרפן. החוקרים מאמינים שהממצאים יכולים לסייע בעתיד ברכיבים אלקטרוניים מהירים וחסכוניים יותר, ובמערכות תקשורת, חישה ומחשוב שמבוססות על תכונות שאפשר להדליק ולכבות באור.

המקור

כתבנו את הידיעה במילים שלנו, על סמך המקורות האלה. מה שלא מופיע בהם לא נכנס.

עוד מאותו נושא: מדע

לכל הידיעות בנושא
מדעשבטה, הנגב

שיטה חדשה של אוניברסיטת חיפה חשפה את גבולה הקדום של שבטה

חוקרים מאוניברסיטת חיפה פיתחו שיטה מבוססת למידת מכונה שמודדת אבן אבן. הם ניתחו כ 250 אלף אבני בנייה בשבטה שבנגב, זיהו גבול קדום שלא היה מוכר, ושחזרו את שלבי הרחבת היישוב.

למה זה משמחבלי חפירה אחת, מחשב ורחפן סיפרו לנו על העיר הקדומה.

מדערחובות

מכון ויצמן בנה גרסה מולקולרית לבורג של ארכימדס

חוקרי מכון ויצמן תלו מולקולה סלילית בודדת בין שתי אלקטרודות זהב וגילו שכשהזרם החשמלי מסובב אותה, הסיבוב מגביר את הזרם עד פי מאה. המחקר פורסם ב Nature ומציג עיקרון הפעלה חדש לננו מכונות.

למה זה משמחמולקולה אחת שמסתובבת ומזרימה זרם: מדע בסיסי מרתק.

מדעחיפה

חוקרי הטכניון: בסביבת חור שחור יש התפרצויות שדומות לסופות שמש

חוקרים מהפקולטה לפיזיקה בטכניון מצאו סימנים להתפרצויות דמויות סופת שמש ליד חור שחור ענק בגלקסיה NGC 3783. התגלית נשענת על תצפיות בטלסקופ החלל XRISM ופורסמה ב Astrophysical Journal Letters.

למה זה משמחאותם חוקים פועלים על השמש שלנו ועל חור שחור רחוק.