לוויין CloudCT של הטכניון וויצמן שלח את התצלום הראשון
הלוויין הראשון בפרויקט CloudCT, שמפתחים הטכניון ומכון ויצמן עם מרכז מחקר גרמני, שלח תצלום ראשון מהמסלול. הוא בשלב הפעלה, ומיועד לחקור עננים קטנים שמערכות חישה מרחוק קיימות מחמיצות.
הלוויין הראשון ברשת CloudCT, שנבנית בשיתוף הטכניון, מכון ויצמן ומרכז הטלמטיקה בגרמניה (Zentrum für Telematik), שלח את התצפית הראשונה שלו מהמסלול. הלוויין נמצא כעת בשלב ההפעלה, שבו בודקים את המערכות לפני העבודה הקבועה, ולכן התצלום הראשון הוא אות חיים ולא עדיין תוצאה מדעית.
הצילום מציג מבט אל מרכז צרפת בעת שהלוויין חולף מעל הים הבלטי. בתמונה העליונה, שמראה עוצמת אור, אפשר לראות עננים בפינה השמאלית העליונה ואת החלל העמוק בפינה הימנית התחתונה. רוב שדה הראייה, שבו שטחי צמחייה, נראה אפור, כי המצלמה רואה אור אחרת מהעין האנושית. התמונה התחתונה בצבעים מלאכותיים מראה את מידת הקיטוב של האור: ככל שהפיקסל בהיר יותר, הקיטוב גבוה יותר.
המשימה הזאת בוחנת עננים קטנים, שבדרך כלל מוחמצים על ידי טכנולוגיות החישה מרחוק של היום.
הקיטוב הוא לב העניין. פרופ׳ יואב שכנר מהטכניון מסביר שהמצלמה רגישה לקיטוב, תכונה של האור שהעין שלנו לא קולטת, אבל שנושאת מידע על טיפות בעננים. הפרויקט נשען על שיטת תצפית חדשה, בהשראת בדיקת CT רפואית: מבט סימולטני על אותו ענן ממספר כיוונים, וניתוח בעזרת בינה מלאכותית, כדי לשחזר את המבנה התלת ממדי שלו.
הלוויין, ננו לוויין ששוקל כ 4 קילוגרם, שוגר ב 7 ביולי 2026 על ידי SpaceX. זו משימת מקדימה: אם תצליח, מתוכננים עשרה לוויינים נוספים לשנת 2027. המטרה, כפי שאומר פרופ׳ אילן קורן ממכון ויצמן, היא לחקור עננים קטנים שמערכות החישה מרחוק של היום בדרך כלל מחמיצות. עננים כאלה הם אחד ממקורות אי הוודאות בחיזוי האקלים.
מאחורי הפרויקט עומדות שבע שנות מחקר של מדענים ישראלים וגרמנים, בהובלת קורן, שכנר ופרופ׳ קלאוס שילינג ממרכז הטלמטיקה, בתמיכת מענק ERC Synergy של מועצת המחקר האירופית.
מקורות
כתבנו את הידיעה במילים שלנו, על סמך המקורות האלה. מה שלא מופיע בהם לא נכנס.