מדעחיפה ורחובות

לוויין CloudCT של הטכניון וויצמן שלח את התצלום הראשון

הלוויין הראשון בפרויקט CloudCT, שמפתחים הטכניון ומכון ויצמן עם מרכז מחקר גרמני, שלח תצלום ראשון מהמסלול. הוא בשלב הפעלה, ומיועד לחקור עננים קטנים שמערכות חישה מרחוק קיימות מחמיצות.

2 דקות קריאה

הלוויין הראשון ברשת CloudCT, שנבנית בשיתוף הטכניון, מכון ויצמן ומרכז הטלמטיקה בגרמניה (Zentrum für Telematik), שלח את התצפית הראשונה שלו מהמסלול. הלוויין נמצא כעת בשלב ההפעלה, שבו בודקים את המערכות לפני העבודה הקבועה, ולכן התצלום הראשון הוא אות חיים ולא עדיין תוצאה מדעית.

הצילום מציג מבט אל מרכז צרפת בעת שהלוויין חולף מעל הים הבלטי. בתמונה העליונה, שמראה עוצמת אור, אפשר לראות עננים בפינה השמאלית העליונה ואת החלל העמוק בפינה הימנית התחתונה. רוב שדה הראייה, שבו שטחי צמחייה, נראה אפור, כי המצלמה רואה אור אחרת מהעין האנושית. התמונה התחתונה בצבעים מלאכותיים מראה את מידת הקיטוב של האור: ככל שהפיקסל בהיר יותר, הקיטוב גבוה יותר.

המשימה הזאת בוחנת עננים קטנים, שבדרך כלל מוחמצים על ידי טכנולוגיות החישה מרחוק של היום.

פרופ׳ אילן קורן, מכון ויצמן

הקיטוב הוא לב העניין. פרופ׳ יואב שכנר מהטכניון מסביר שהמצלמה רגישה לקיטוב, תכונה של האור שהעין שלנו לא קולטת, אבל שנושאת מידע על טיפות בעננים. הפרויקט נשען על שיטת תצפית חדשה, בהשראת בדיקת CT רפואית: מבט סימולטני על אותו ענן ממספר כיוונים, וניתוח בעזרת בינה מלאכותית, כדי לשחזר את המבנה התלת ממדי שלו.

הלוויין, ננו לוויין ששוקל כ 4 קילוגרם, שוגר ב 7 ביולי 2026 על ידי SpaceX. זו משימת מקדימה: אם תצליח, מתוכננים עשרה לוויינים נוספים לשנת 2027. המטרה, כפי שאומר פרופ׳ אילן קורן ממכון ויצמן, היא לחקור עננים קטנים שמערכות החישה מרחוק של היום בדרך כלל מחמיצות. עננים כאלה הם אחד ממקורות אי הוודאות בחיזוי האקלים.

מאחורי הפרויקט עומדות שבע שנות מחקר של מדענים ישראלים וגרמנים, בהובלת קורן, שכנר ופרופ׳ קלאוס שילינג ממרכז הטלמטיקה, בתמיכת מענק ERC Synergy של מועצת המחקר האירופית.

מקורות

כתבנו את הידיעה במילים שלנו, על סמך המקורות האלה. מה שלא מופיע בהם לא נכנס.

הידיעה הזו בכתבת עומק

הטוב שלספטמבר2026
סיכום חודשי

הטוב של ספטמבר

בולבולים בתאנים, ילדים שחושבים כמו מדענים, ולוויין ישראלי גרמני שהגיש תמונה ראשונה.

2 דקות קריאה

עוד מאותו נושא: מדע

לכל הידיעות בנושא
מדעשבטה, הנגב

שיטה חדשה של אוניברסיטת חיפה חשפה את גבולה הקדום של שבטה

חוקרים מאוניברסיטת חיפה פיתחו שיטה מבוססת למידת מכונה שמודדת אבן אבן. הם ניתחו כ 250 אלף אבני בנייה בשבטה שבנגב, זיהו גבול קדום שלא היה מוכר, ושחזרו את שלבי הרחבת היישוב.

למה זה משמחבלי חפירה אחת, מחשב ורחפן סיפרו לנו על העיר הקדומה.

מדעחיפה

אור לייזר שולט באלקטרונים בגרפן: מחקר משותף של הטכניון וגרמניה

חוקרים מהטכניון וגרמניה הראו לראשונה שאפשר לשלוט באלקטרונים בגרפן, כשהוא נמצא במצב קוונטי זמני שנוצר מפולסי לייזר קצרים. המחקר פורסם ב Nature Physics, ובטווח הרחוק עשוי לעזור לרכיבים מהירים וחסכוניים יותר.

למה זה משמחמדע בסיסי שמראה איך אפשר להפעיל חומר באור.

מדערחובות

מכון ויצמן בנה גרסה מולקולרית לבורג של ארכימדס

חוקרי מכון ויצמן תלו מולקולה סלילית בודדת בין שתי אלקטרודות זהב וגילו שכשהזרם החשמלי מסובב אותה, הסיבוב מגביר את הזרם עד פי מאה. המחקר פורסם ב Nature ומציג עיקרון הפעלה חדש לננו מכונות.

למה זה משמחמולקולה אחת שמסתובבת ומזרימה זרם: מדע בסיסי מרתק.