מדעירושלים ומישיגן

קרובי הקרפיון כמעט לא מפיצים את הנגיף שפוגע בקרפיונים

מחקר של האוניברסיטה העברית ושל אוניברסיטת מישיגן סטייט הראה שקרפיון מצוי רגיש מאוד לנגיף הרפס שמחסל אוכלוסיות שלמות. דג זהב וקרפיוני אסיה כמעט לא נדבקים, וגם כשהם נדבקים הם מדביקים מעט.

2 דקות קריאה

קרפיון מצוי הוא אחד הדגים הנפוצים ביותר בחקלאות מים מתוקים בעולם, ומזון ופרנסה למיליונים. הוא גם רגיש מאוד לנגיף ההרפס של דגי קוי (CyHV 3), נגיף מדבק שיכול לחסל אוכלוסיות שלמות תוך ימים. כל התפרצות עלולה לגרור הפסדים כלכליים כבדים ופגיעה ארוכת טווח באוכלוסיות דגים בטבע.

מחקר חדש של האוניברסיטה העברית בירושלים ושל אוניברסיטת מישיגן סטייט מביא בשורה: קרובי הקרפיון, בהם דג זהב, קרפיון עשב, קרפיון כסוף וקרפיון שחור, כמעט לא נדבקים באופן טבעי ומדביקים אחרים הרבה פחות. המחקר פורסם בכתב העת Aquaculture.

אמנם הם יכולים להידבק מדי פעם, אבל בפועל הם גרועים מאוד בהפצת המחלה.

פרופ׳ ליאור דוד, האוניברסיטה העברית

לדברי פרופ׳ ליאור דוד מהאוניברסיטה העברית, היה חשש שהדגים האלה, שחיים לצד הקרפיון המצוי בבריכות ובאגמים, ישמשו נשאים שקטים של הנגיף. כדי לבדוק זאת שחזרו החוקרים את דרך ההדבקה במציאות: דגים בריאים הושמו במיכלי מים עם קרפיונים מצויים נגועים. בקרב הקרפיונים המצויים הנגיף התפשט במהירות, אבל מהמינים האחרים רק חלק קטן נדבק, וכמעט אף אחד לא חלה.

אחר כך עקפו את ההגנות הטבעיות והזריקו את הנגיף ישירות לדגים. גם כך ההבדלים נשארו בולטים: הקרפיון המצוי חלה קשה, ואילו המינים האחרים פינו את הנגיף מהגוף במהירות והראו מעט סימני מחלה. לבסוף בדקו אם דגים נגועים שנראים בריאים מדביקים בחזרה קרפיונים מצויים. התשובה הייתה כן, אבל בהשוואה לקרפיונים מצויים נגועים, המינים האחרים העבירו את הנגיף ביעילות נמוכה בהרבה, ולכן החוקרים מכנים אותם נשאים לא יעילים.

הממצא חשוב כי קרפיון מצוי, קרפיון עשב וקרפיון כסוף הם מהדגים המגודלים החשובים בעולם, ומזינים מיליארדי אנשים באסיה, באירופה ובמזרח התיכון. לפי החוקרים, הבנה של האופן שבו מינים קרובים עומדים בהדבקה ומגבילים אותה יכולה לעזור לחוקרים ולחקלאי דגים להבין טוב יותר, ובסופו של דבר להקטין, את הסיכון להתפרצויות עתידיות.

המקור

כתבנו את הידיעה במילים שלנו, על סמך המקורות האלה. מה שלא מופיע בהם לא נכנס.

עוד מאותו נושא: מדע

לכל הידיעות בנושא
מדעשבטה, הנגב

שיטה חדשה של אוניברסיטת חיפה חשפה את גבולה הקדום של שבטה

חוקרים מאוניברסיטת חיפה פיתחו שיטה מבוססת למידת מכונה שמודדת אבן אבן. הם ניתחו כ 250 אלף אבני בנייה בשבטה שבנגב, זיהו גבול קדום שלא היה מוכר, ושחזרו את שלבי הרחבת היישוב.

למה זה משמחבלי חפירה אחת, מחשב ורחפן סיפרו לנו על העיר הקדומה.

מדעחיפה

אור לייזר שולט באלקטרונים בגרפן: מחקר משותף של הטכניון וגרמניה

חוקרים מהטכניון וגרמניה הראו לראשונה שאפשר לשלוט באלקטרונים בגרפן, כשהוא נמצא במצב קוונטי זמני שנוצר מפולסי לייזר קצרים. המחקר פורסם ב Nature Physics, ובטווח הרחוק עשוי לעזור לרכיבים מהירים וחסכוניים יותר.

למה זה משמחמדע בסיסי שמראה איך אפשר להפעיל חומר באור.

מדערחובות

מכון ויצמן בנה גרסה מולקולרית לבורג של ארכימדס

חוקרי מכון ויצמן תלו מולקולה סלילית בודדת בין שתי אלקטרודות זהב וגילו שכשהזרם החשמלי מסובב אותה, הסיבוב מגביר את הזרם עד פי מאה. המחקר פורסם ב Nature ומציג עיקרון הפעלה חדש לננו מכונות.

למה זה משמחמולקולה אחת שמסתובבת ומזרימה זרם: מדע בסיסי מרתק.