כך צמחים מרכזים סוכר בפצע כדי להתחדש

מחקר של האוניברסיטה העברית בירושלים, שפורסם ב PNAS, בדק מה קורה בצמח כשהוא נפצע, ומצא שהוא מנתב במהירות סוכר אל האזור הפגוע כדי לדלק את ההתחדשות. הצוות השתמש בחיישן פלואורסצנטי כדי לראות את התהליך בזמן אמת בתוך צמח חי. כך מתברר שגם צמח שנראה שקט וסטטי מפעיל מערכת לוגיסטית של ממש כשנגרם לו נזק.

המחקר נעשה במכון למדעי הצמח של האוניברסיטה העברית ברחובות, בהובלת פרופ׳ עידן אפרוני, עם דוקטורנט ושני חוקרים נוספים. המין שנחקר הוא ארבידופסיס, צמח פרחוני קטן שמשמש מודל נפוץ בביולוגיה, והבדיקה התמקדה בהתחדשות שורש אחרי פציעה. החוקרים מצאו שהתחדשות מוצלחת תלויה בסוכרים שנוצרים בפוטוסינתזה, ושאספקה מוגבלת שלהם יכולה להאט את התיקון.

השאלה הייתה איפה נמצא הסוכר בדיוק. כבר ידוע שסוכרים נדרשים להתחדשות, אבל לא היה ברור איך הם מגיעים לרקמה הפגועה. בעזרת חיישן שנקרא Glifon, שמאיר כשיש גלוקוז, החוקרים עקבו אחרי תנועת הסוכר ומצאו שגלוקוז מצטבר סביב מקום הפצע בזמן ההתחדשות. הממצא המפתיע היה שסוגי הסוכר מתנהגים אחרת: ההתחדשות תלויה בסוכרוז שמגיע מרקמות שמבצעות פוטוסינתזה במקום אחר בצמח, אבל לצד הפצע עצמו מצטבר דווקא גלוקוז.

ניסויים נוספים הראו שפציעה מפעילה במהירות גנים שקשורים להובלת סוכר ולחילוף החומרים שלו, וכמה מהם זוהו כגורמים שמניעים את התהליך. הגנים האלה כנראה עוזרים להפנות משאבי אנרגיה אל האזור הפגוע, במיוחד כשהסוכר במחסור. תגובה גנטית דומה נצפתה גם בסוג אחר של התחדשות, ולכן ייתכן שהמנגנון פועל בכמה צורות של תיקון פצעים בצמחים. המאמר, שפורסם ביוני 2026, נקרא ״הפניית הובלת סוכר שנגרמת בעקבות פציעה מזינה את תיקון הרקמה״.

לפי הצוות, ההבנה הזאת עשויה בעתיד לעזור להסביר איך גידולים מתאוששים מנזק פיזי, למשל מרוח, ברד, מזיקים או גיזום, וגם איך הם מתמודדים עם בצורת, חום וקרקע ענייה. זהו מחקר בסיסי, וההשלכות החקלאיות הן כיוון אפשרי ולא תוצר מוכן. הצוות מציג גם את החיישן ככלי חדש שיוכל לשמש מחקרים עתידיים על חלוקת אנרגיה בצמחים בזמן צמיחה, עקה והתאוששות.