מדערחובות

קרח נאגר בקטבי הירח לפחות 1.5 מיליארד שנה, לפי מחקר ישראלי

חוקרי מכון ויצמן ושותפים מארצות הברית זיהו מלכודות קור עתיקות בקטבי הירח, שבהן הצטבר קרח במשך לפחות 1.5 מיליארד שנה. המחקר, שפורסם ב Nature Astronomy, מציע אותן כיעדים למשימות עתידיות.

2 דקות קריאה

חוקרים ממכון ויצמן למדע ושותפים מארצות הברית זיהו ״מלכודות קור״ עתיקות בקטבי הירח, שבהן הצטבר קרח במשך לפחות 1.5 מיליארד שנה. המחקר פורסם ב 7 באפריל בכתב העת Nature Astronomy.

מלכודת קור היא אזור עמוק וצל שאור השמש אינו מגיע אליו, ולכן הטמפרטורה בו נמוכה מאוד, סביב 160 מעלות מתחת לאפס, והקרח שנצבר שם לא מתאדה. את המחקר הוביל פרופ׳ עודד אהרונסון, ראש מרכז ד״ר שול לחקר מים ואקלים במכון ויצמן, יחד עם פרופ׳ פול היין מאוניברסיטת קולורדו בולדר וד״ר נורברט שורגופר מהמכון למדעי הפלנטות בהונולולו.

ככל שאזור הפך לצל מוקדם יותר, כך גדל השטח שבו הצליח להצטבר קרח.

פרופ׳ עודד אהרונסון, מכון ויצמן למדע

כדי למצוא את הקרח השתמשו החוקרים בנתוני אולטרה סגול של חללית LRO של נאס״א, שמקיפה ומנפה את הירח מאז 2009. קרח מחזיר אור אולטרה סגול אחרת מסלע ירחי, ולכן אפשר לזהות אותו מרחוק. אחר כך חישבו מתי כל מכתש ליד הקטבים הפסיק לקבל אור שמש, בזמן שציר הירח הלך והזדקף לאורך מיליארדי שנים.

התוצאות מראות שהצטברות הקרח החלה לפחות לפני 1.5 מיליארד שנה ונמשכת עד היום. לפי ההערכות, יותר מ 10 אחוזים משטח המלכודות העתיקות ביותר מכוסים בקרח. כמה מלכודות ליד הקוטב הדרומי הן בנות יותר מ 3.3 מיליארד שנה, ואילו המכתש שקלטון, שנמצא בצל כבר כ 3.5 מיליארד שנה, הפך למלכודת קור רק לפני כ 500 מיליון שנה.

אהרונסון מסביר שככל שאזור נכנס לצל מוקדם יותר, כך גדל השטח שבו יכול היה להצטבר קרח, ולכן גיל המכתש הוא רמז טוב לכמות הקרח שבו. הנתונים חשובים למשימות ארטמיס של נאס״א, שאמורות להנחית אסטרונאוטים בקוטב הדרומי של הירח. אם יודעים איפה הקרח עתיק וגדול יותר, אפשר לבחור יעדי דגימה נכונים, ובהם המכתש האוורת׳, שאותר כמלכודת קור עתיקה.

המקור

כתבנו את הידיעה במילים שלנו, על סמך המקורות האלה. מה שלא מופיע בהם לא נכנס.

עוד מאותו נושא: מדע

לכל הידיעות בנושא
מדעשבטה, הנגב

שיטה חדשה של אוניברסיטת חיפה חשפה את גבולה הקדום של שבטה

חוקרים מאוניברסיטת חיפה פיתחו שיטה מבוססת למידת מכונה שמודדת אבן אבן. הם ניתחו כ 250 אלף אבני בנייה בשבטה שבנגב, זיהו גבול קדום שלא היה מוכר, ושחזרו את שלבי הרחבת היישוב.

למה זה משמחבלי חפירה אחת, מחשב ורחפן סיפרו לנו על העיר הקדומה.

מדעחיפה

אור לייזר שולט באלקטרונים בגרפן: מחקר משותף של הטכניון וגרמניה

חוקרים מהטכניון וגרמניה הראו לראשונה שאפשר לשלוט באלקטרונים בגרפן, כשהוא נמצא במצב קוונטי זמני שנוצר מפולסי לייזר קצרים. המחקר פורסם ב Nature Physics, ובטווח הרחוק עשוי לעזור לרכיבים מהירים וחסכוניים יותר.

למה זה משמחמדע בסיסי שמראה איך אפשר להפעיל חומר באור.

מדערחובות

מכון ויצמן בנה גרסה מולקולרית לבורג של ארכימדס

חוקרי מכון ויצמן תלו מולקולה סלילית בודדת בין שתי אלקטרודות זהב וגילו שכשהזרם החשמלי מסובב אותה, הסיבוב מגביר את הזרם עד פי מאה. המחקר פורסם ב Nature ומציג עיקרון הפעלה חדש לננו מכונות.

למה זה משמחמולקולה אחת שמסתובבת ומזרימה זרם: מדע בסיסי מרתק.