מדעחיפה

הנטופים קצרו דגני בר בשיטה מתוחכמת כבר לפני 15 אלף שנה

ניתוח של 158 להבי מגל פרהיסטוריים באוניברסיטת חיפה מראה שהנטופים קצרו דגני בר בתכנון, במשך שבועות ובשלבי הבשלה שונים. לפי המחקר, שיטה כזאת קדמה לדגנים המבויתים בין 1,000 ל 4,500 שנה.

2 דקות קריאה

לפני כ 15 אלף שנה, בני התרבות הנטופית כבר ידעו לקצור דגני בר בצורה מתוכננת ומתמשכת, לפי שלבי ההבשלה. זו המסקנה של מחקר מאוניברסיטת חיפה שפורסם בכתב העת Scientific Reports, ושבדק 158 להבי מגל פרהיסטוריים. הנטופים חיו בלבנט לפני כ 15 עד 12 אלף שנה, בתקופה שבה קבוצות של ציידים ולקטים התחילו לאמץ אורח חיים יושבי קבע.

המחקר הובילה ד״ר איריס גרומן ירוסלבסקי, ראשת מעבדת ניתוח השחיקה במכון זינמן לארכאולוגיה. החוקרים בחנו 90 להבים מטרסת מערת אל ואד שבכרמל, ו 68 להבים מהאתר הנטופי סאליביה 1 בבקעת הירדן. במיקרוסקופ, בהגדלה של עד פי 200, הם בדקו את סימני השחיקה הזעירים שנוצרו בקצות הלהבים בזמן השימוש, ושמסגירים עם אילו חומרים הלהב בא במגע.

הממצאים לא רק חושפים קציר דגנים, אלא גם מראים שהנטופים ידעו לזהות ולנצל זנים שאינם מתפזרים, בדומה לזנים המבויתים שקיימים כיום.

ד״ר איריס גרומן ירוסלבסקי, אוניברסיטת חיפה

במקביל ערכו החוקרים 17 ניסויים עם 22 מגלים משוחזרים, שבהם קצרו דגני בר בשלבי הבשלה שונים באזורים שונים בארץ. ההשוואה בין הסימנים שנוצרו בניסוי לבין אלה שעל הלהבים הארכאולוגיים אפשרה להבדיל בין קציר של דגנים בהבשלה חלקית לקציר בשלב מתקדם יותר.

כל 158 הלהבים נשאו סימנים של קצירת דגנים. באל ואד חולקו הסימנים בערך שווה בשווה בין קציר בהבשלה חלקית לקציר בהבשלה מתקדמת. בסאליביה 1 כ 65 אחוז מהלהבים הראו סימני הבשלה מתקדמת וכ 32 אחוז סימני הבשלה חלקית. כמחצית מהלהבים הראו גם שימוש ממושך במיוחד, ובחלקם נמצאו סימנים לחידוד ולתחזוקה תוך כדי שימוש. החוקרים משחזרים מכאן עונת קציר שנמשכה כמה שבועות, מקציר דגנים בהבשלה חלקית ועד שלבי ההבשלה המאוחרים.

לפי החוקרים, מדובר בצורה מוקדמת של קציר דגנים שקדמה לדגנים המבויתים בין 1,000 ל 4,500 שנה. לדברי גרומן ירוסלבסקי, הנטופים ידעו לזהות ולנצל זנים שאינם מתפזרים, בדומה לזנים המבויתים של ימינו, וכך הגדילו את התפוקה. היא רואה בכך צורה מוקדמת של גידול דגנים, אם כי עדיין לא החקלאות המבוססת שהתפתחה בתקופה הניאוליתית.

במחקר השתתפו גם חוקרים מהאוניברסיטה העברית, מאוניברסיטת בן גוריון בנגב ומרשות העתיקות, לצד פרופ׳ ראובן ישורון, פרופ׳ דניאל קאופמן ופרופ׳ מינה וינשטיין אברון מאוניברסיטת חיפה.

המקור

כתבנו את הידיעה במילים שלנו, על סמך המקורות האלה. מה שלא מופיע בהם לא נכנס.

הידיעה הזו בכתבת עומק

הטוב שלאוגוסט2026
סיכום חודשי

הטוב של אוגוסט

שביל נגיש בציפורי, זיתים שחוזרים לחיים כבונסאי, מדליית דיראק וארד ראשון בלקרוס.

2 דקות קריאה

עוד מאותו נושא: מדע

לכל הידיעות בנושא
מדעשבטה, הנגב

שיטה חדשה של אוניברסיטת חיפה חשפה את גבולה הקדום של שבטה

חוקרים מאוניברסיטת חיפה פיתחו שיטה מבוססת למידת מכונה שמודדת אבן אבן. הם ניתחו כ 250 אלף אבני בנייה בשבטה שבנגב, זיהו גבול קדום שלא היה מוכר, ושחזרו את שלבי הרחבת היישוב.

למה זה משמחבלי חפירה אחת, מחשב ורחפן סיפרו לנו על העיר הקדומה.

מדעחיפה

אור לייזר שולט באלקטרונים בגרפן: מחקר משותף של הטכניון וגרמניה

חוקרים מהטכניון וגרמניה הראו לראשונה שאפשר לשלוט באלקטרונים בגרפן, כשהוא נמצא במצב קוונטי זמני שנוצר מפולסי לייזר קצרים. המחקר פורסם ב Nature Physics, ובטווח הרחוק עשוי לעזור לרכיבים מהירים וחסכוניים יותר.

למה זה משמחמדע בסיסי שמראה איך אפשר להפעיל חומר באור.

מדערחובות

מכון ויצמן בנה גרסה מולקולרית לבורג של ארכימדס

חוקרי מכון ויצמן תלו מולקולה סלילית בודדת בין שתי אלקטרודות זהב וגילו שכשהזרם החשמלי מסובב אותה, הסיבוב מגביר את הזרם עד פי מאה. המחקר פורסם ב Nature ומציג עיקרון הפעלה חדש לננו מכונות.

למה זה משמחמולקולה אחת שמסתובבת ומזרימה זרם: מדע בסיסי מרתק.