בכרמל אכלו נחשים ושממיות במשך אלפי שנים, כבר לפני 15 אלף שנה
מחקר מאוניברסיטת חיפה ומאוניברסיטת קיל בגרמניה, שפורסם ב PNAS, מצא סימני חיתוך בעצמות נחשים גדולים מאתר בכרמל. הנטופים אכלו זוחלים כ 3,000 שנה, יותר בתקופות שבהן התיישבו לקבע.
בני התרבות הנטופית, שחיו בכרמל לפני כ 15 אלף שנה, אכלו נחשים ושממיות לא כמזון חירום אלא כחלק קבוע מהתפריט, במשך כ 3,000 שנה. כך עולה ממחקר שפורסם בכתב העת PNAS ושסיקר גם המגזין Popular Science. רוב הדיון על אוכל פרהיסטורי מתמקד ביונקים גדולים ובצמחים, ולכן ממצא על זוחלים מרחיב את התמונה.
המחקר התבסס על אל ואד טרס, אתר ארכאולוגי בשמורת נחל מערות הכרמל שבו 20 שכבות יישוב מהתקופה שבין 15 ל 12 אלף שנה לפני זמננו. החוקרים, בהובלת ד״ר מעיין לב מאוניברסיטת חיפה ומאוניברסיטת קיל בגרמניה, יחד עם פרופ׳ מינה וינשטיין אברון ופרופ׳ ראובן ישורון, ניתחו אלפי עצמות זוחלים, ובדקו במיקרוסקופ סימני חיתוך, שריפה, עיכול ודריכה, כדי להבדיל בין זוחלים שנאכלו על ידי בני אדם לבין כאלה שנטרפו או מתו באופן טבעי.
ההשערה שלנו היא שהנטופים העדיפו לצוד זוחלים גדולים יחסית, איטיים יחסית ולא מסוכנים.
סימני החיתוך הם ההוכחה לכך שמדובר באוכל. על 82 חוליות של נחשים גדולים נמצאו חתכים בדיוק באותו מקום, ולעיתים כמה חתכים על אותה חוליה, כלומר הנחשים הוכנו שוב ושוב בשיטה קבועה. שרידי נחשים ושממיות נמצאו בכל עשרים השכבות, ולכן צריכת הזוחלים נמשכה לאורך אלפי שנות יישוב.
שלושה מינים גדולים בלטו: לטאת זכוכית אירופית, נחש שוט גדול ונחש מונפלייה מזרחי. לטאת הזכוכית, למשל, גדולה, איטית יחסית ולא ארסית, ואילו הצפע, שמסוכן יותר לצוד, הופיע במספרים קטנים. לדברי לב, ההשערה היא שהנטופים העדיפו לצוד זוחלים גדולים, איטיים ולא מסוכנים.
לפי אוניברסיטת חיפה, חלקם של הזוחלים בתפריט היה גבוה יותר בתקופות שבהן היישוב באתר היה קבוע ואינטנסיבי יותר. כשמתיישבים במקום אחד לאורך זמן, מנצלים את מקורות המזון הקרובים, והממצא מראה שנחשים ושממיות היו חלק מאסטרטגיית קיום שהותאמה לחיים ממושכים במקום אחד.
מקורות
כתבנו את הידיעה במילים שלנו, על סמך המקורות האלה. מה שלא מופיע בהם לא נכנס.