חוקרי מכון ויצמן בדקו יותר מ 300 מיליון בדיקות מעבדה של למעלה ממיליון נשים בארצות הברית ובישראל. הם מצאו שסביב הווסת האחרונה קורים שינויים חדים בגוף, ושחלק משינויי ההורמונים מתחילים יותר מעשור קודם. הכלי הזה עשוי לעזור לטפל מוקדם.
למה זה משמחהידע החדש נותן לנשים עוד שנים להתכונן ולשמור על הבריאות.
הודיה נולדה עם מום מולד ונותרה עם מעי קצר מאוד. במרכז שניידר היא עברה ניתוח מורכב לשחזור מערכת העיכול ודופן הבטן, בשיתוף מנתח ילדים מוביל מוושינגטון שהגיע לישראל במיוחד.
למה זה משמחתקווה להפחית את התלות בהזנה דרך הווריד.
המודל DeepHHF מנתח בדיקת הולטר רגילה של 24 שעות ומסמן מטופלים בסיכון גבוה לאי ספיקת לב שנים לפני הופעת התסמינים. המחקר פורסם ב npj Digital Medicine ונעשה על נתוני עבר של מטופלים.
למה זה משמחבדיקה שכבר קיימת בשגרה יכולה לתת התראה מוקדמת.
חוקרי הטכניון, בהובלת פרופ' רובי שלום פוירשטיין, מצאו בעכברים שגם אחרי הרס כל תאי הגזע בקרנית, תאים בוגרים חוזרים להיות תאי גזע ומשקמים אותה. זה מחקר בעכברים, ועדיין רחוק מטיפול בבני אדם.
אישה בת 29 מקרית חיים נשאה תאומות בשק מי שפיר משותף, מצב נדיר ומורכב. הזוג בחר להמשיך את ההיריון, והיא עברה מעקב צמוד בקמפוס רמב״ם בחיפה. שתי הבנות נולדו בריאות, ולפי הצוות יצאו מחובקות.
חוקרי הטכניון ושותפים מארצות הברית פיתחו את ELITE, שמשלבת מודל מתמטי ורשת עצבית. היא מפיקה תמונת MRI דינמית אחת בכל שנייה, במקום אחת בכל דקה או שתיים. במחקר על 54 נבדקות הגידולים נראו טוב יותר.
למה זה משמחבדיקה מהירה ומדויקת יותר, ונוחה יותר לנבדקות.
יחידת הברך ברמב״ם ביצעה לראשונה בצפון סדרת ניתוחים עם שתל ביולוגי על בסיס אלמוג, שתומך בצמיחת עצם וסחוס חדשים. לדברי בית החולים, ההחלמה עשויה להיות מהירה יותר.
למה זה משמחאפשרות חדשה לפציעות ברך, קרוב לבית בצפון.
במעבדת MATRiC ברמב״ם מדפיסים רקמות שכבה אחר שכבה כדי לבדוק תרופות לפני ניסוי בבני אדם. הצוות הדפיס רקמת ריאה עם ריסים שמזיזים פסולת. התחום עדיין בשלב מחקר.
למה זה משמחצעד לעבר רפואה מותאמת אישית, עם פחות ניסוי וטעייה.
חוקרי האוניברסיטה העברית פיתחו את EvORanker, אלגוריתם שמשווה דפוסים גנטיים ביותר מ 1,000 מינים כדי לאתר גן של מחלה. הוא דירג את הגן הנכון ראשון בכ 70% מהמקרים.
למה זה משמחמשפחות שמחכות שנים לאבחנה עשויות לקבל תשובות מהר יותר.
בניסויים בתאי עצב ובמודלים פרה קליניים, פפטיד שפיתחו באוניברסיטה העברית צמצם התקפים והגן על אזורי זיכרון, בעיקר כשניתן מוקדם. זה מחקר פרה קליני, ועוד לא נבדק בבני אדם.
למה זה משמחכיוון חדש לטיפול שנוגע בשורש המחלה ולא רק בהתקפים.
משלחת מומחים מרמב"ם הגיעה לבית החולים סנט פיטר באתיופיה לשבוע הדרכה, והצוות המקומי למד ניתוחי ראש וצוואר מורכבים. זה הביקור השני בשיתוף פעולה בן שלוש שנים.
למה זה משמחידע ישראלי שנשאר באתיופיה, אצל הרופאים שמטפלים שם בחולים.
אישה בת 35 מהצפון סבלה מגיל 19 מכאבי ראש, אוזן ופנים, ועצרה אפילו את השירה שאהבה. צוות רב תחומי ברמב"ם אבחן אצלה תסמונת איגל, הרחיק את עצם הסטיילואיד הארוכה בניתוח קצר, והיא מתאוששת היטב.