שיטה חדשה מזהה בילדים סימנים מוקדמים לחזרת לוקמיה
חוקרי שניידר והטכניון פיתחו את DAISY MRD, שעוקבת אחרי ברקוד גנטי ייחודי של תאי לוקמיה בכל חולה, גם כשיש מעט מהם. המחקר בילדים פורסם בכתב עת אירופי.
חוקרים ממרכז שניידר לרפואת ילדים ומהטכניון פיתחו שיטה שעשויה לזהות בילדים עם לוקמיה סימנים לחזרת המחלה עוד לפני שהם מופיעים. המחקר פורסם בכתב העת HemaSphere של האיגוד האירופי להמטולוגיה, והוא עוסק בלוקמיה מיאלואידית חריפה, סוג אגרסיבי של סרטן דם בילדים.
אחד החששות הגדולים של ילדים שחלו בלוקמיה ושל משפחותיהם הוא הישנות המחלה אחרי שהטיפול הסתיים ונדמה היה שהסרטן נעלם. זה יכול לקרות כשמספר התאים הסרטניים ששרדו בטיפול קטן מכדי לגלותו בשיטות הרגילות. השיטה החדשה, DAISY MRD, עוקבת אחרי ברקוד גנטי ייחודי לכל חולה: מאות סמנים גנטיים זעירים שמשותפים לכל תאי הסרטן שלו. כך אפשר לעקוב אחרי תאי הלוקמיה בדיוק גבוה, גם כשמספרם נמוך מאוד.
במקום לחפש תא סרטני בודד אנחנו מחפשים את טביעת האצבע הגנטית הייחודית שלו.
את המאמר כתבו ד״ר רותי שילה, חוקרת בכירה במערך ההמטו אונקולוגי בשניידר, והסטודנטית דנה דיין ממעבדתו של ד״ר יוסי מרובקה מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון. לדברי מרובקה, הברקודים ייחודיים לכל חולה אבל נמצאים בכל דגימה בכמויות זעירות, ולכן נדרש מאמץ רב לפתח שיטה חישובית שתמצא את המחט בערימת השחת. התוצאה, לדבריו, מדויקת יותר, זולה יותר וקלה יותר לתפעול מהשיטות הקיימות.
הממצא המרכזי הוא שהברקוד נשאר יציב לאורך זמן, גם אחרי הישנות המחלה. השיטה הצליחה להבדיל בין ברקוד של ילדים שחוו הישנות לבין ילדים שנשארו בריאים לאורך זמן, ולכן החוקרים מאמינים שבעתיד היא תסייע בזיהוי מוקדם של מטופלים בסיכון מוגבר.
פרופ׳ שי יזרעאלי, מנהל המערך ההמטו אונקולוגי בשניידר לשעבר ומהמובילים של המחקר, הדגיש שהמחקר לא היה מתאפשר בלי חזונה של פרופ׳ רינה זייצוב ז״ל, מייסדת תחום ההמטולוגיה אונקולוגיה ילדים בישראל. היא הקימה בנק רקמות ששמר דגימות מחולי סרטן לאורך שנים, ובזכותו אפשר להשתמש היום בדגימות ישנות. החוקרים מדגישים שנדרשים עוד מחקרים ואימות במרכזים רפואיים נוספים לפני שהשיטה תיכנס לשימוש קליני שגרתי. הם סבורים שבעתיד היא עשויה להפוך לכלי מעקב סטנדרטי אחר לוקמיה בילדים, ואולי גם במבוגרים.
המקור
- המקור הראשימרכז שניידר לרפואת ילדים(נפתח בלשונית חדשה)
כתבנו את הידיעה במילים שלנו, על סמך המקורות האלה. מה שלא מופיע בהם לא נכנס.