רפואהפתח תקווה וחיפה

שיטה חדשה מזהה בילדים סימנים מוקדמים לחזרת לוקמיה

חוקרי שניידר והטכניון פיתחו את DAISY MRD, שעוקבת אחרי ברקוד גנטי ייחודי של תאי לוקמיה בכל חולה, גם כשיש מעט מהם. המחקר בילדים פורסם בכתב עת אירופי.

2 דקות קריאה

חוקרים ממרכז שניידר לרפואת ילדים ומהטכניון פיתחו שיטה שעשויה לזהות בילדים עם לוקמיה סימנים לחזרת המחלה עוד לפני שהם מופיעים. המחקר פורסם בכתב העת HemaSphere של האיגוד האירופי להמטולוגיה, והוא עוסק בלוקמיה מיאלואידית חריפה, סוג אגרסיבי של סרטן דם בילדים.

אחד החששות הגדולים של ילדים שחלו בלוקמיה ושל משפחותיהם הוא הישנות המחלה אחרי שהטיפול הסתיים ונדמה היה שהסרטן נעלם. זה יכול לקרות כשמספר התאים הסרטניים ששרדו בטיפול קטן מכדי לגלותו בשיטות הרגילות. השיטה החדשה, DAISY MRD, עוקבת אחרי ברקוד גנטי ייחודי לכל חולה: מאות סמנים גנטיים זעירים שמשותפים לכל תאי הסרטן שלו. כך אפשר לעקוב אחרי תאי הלוקמיה בדיוק גבוה, גם כשמספרם נמוך מאוד.

במקום לחפש תא סרטני בודד אנחנו מחפשים את טביעת האצבע הגנטית הייחודית שלו.

ד״ר רותי שילה, מרכז שניידר

את המאמר כתבו ד״ר רותי שילה, חוקרת בכירה במערך ההמטו אונקולוגי בשניידר, והסטודנטית דנה דיין ממעבדתו של ד״ר יוסי מרובקה מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון. לדברי מרובקה, הברקודים ייחודיים לכל חולה אבל נמצאים בכל דגימה בכמויות זעירות, ולכן נדרש מאמץ רב לפתח שיטה חישובית שתמצא את המחט בערימת השחת. התוצאה, לדבריו, מדויקת יותר, זולה יותר וקלה יותר לתפעול מהשיטות הקיימות.

הממצא המרכזי הוא שהברקוד נשאר יציב לאורך זמן, גם אחרי הישנות המחלה. השיטה הצליחה להבדיל בין ברקוד של ילדים שחוו הישנות לבין ילדים שנשארו בריאים לאורך זמן, ולכן החוקרים מאמינים שבעתיד היא תסייע בזיהוי מוקדם של מטופלים בסיכון מוגבר.

פרופ׳ שי יזרעאלי, מנהל המערך ההמטו אונקולוגי בשניידר לשעבר ומהמובילים של המחקר, הדגיש שהמחקר לא היה מתאפשר בלי חזונה של פרופ׳ רינה זייצוב ז״ל, מייסדת תחום ההמטולוגיה אונקולוגיה ילדים בישראל. היא הקימה בנק רקמות ששמר דגימות מחולי סרטן לאורך שנים, ובזכותו אפשר להשתמש היום בדגימות ישנות. החוקרים מדגישים שנדרשים עוד מחקרים ואימות במרכזים רפואיים נוספים לפני שהשיטה תיכנס לשימוש קליני שגרתי. הם סבורים שבעתיד היא עשויה להפוך לכלי מעקב סטנדרטי אחר לוקמיה בילדים, ואולי גם במבוגרים.

המקור

כתבנו את הידיעה במילים שלנו, על סמך המקורות האלה. מה שלא מופיע בהם לא נכנס.

עוד מאותו נושא: רפואה

לכל הידיעות בנושא
רפואהרחובות, ישראל

מחקר ישראלי: גם בגיל המעבר יש שינוי חד, לא רק הדרגתי

חוקרי מכון ויצמן בדקו יותר מ 300 מיליון בדיקות מעבדה של למעלה ממיליון נשים בארצות הברית ובישראל. הם מצאו שסביב הווסת האחרונה קורים שינויים חדים בגוף, ושחלק משינויי ההורמונים מתחילים יותר מעשור קודם. הכלי הזה עשוי לעזור לטפל מוקדם.

למה זה משמחהידע החדש נותן לנשים עוד שנים להתכונן ולשמור על הבריאות.

רפואהירושלים

לאכול ביחד עם אדם אהוב עשוי לאזן את הסוכר

מחקר של האוניברסיטה העברית ושיבא: מי שאכל ארוחה עם אדם קרוב חווה קפיצות סוכר קטנות יותר והתאושש מהר יותר ממי שאכל לבד. פורסם ב Science Advances.

למה זה משמחעוד סיבה טובה לשבת לשולחן עם מי שאוהבים.

רפואהחיפה

בגדים כחלק מהטיפול: יוזמה בשיקום ילדים ברמב״ם

צוות השיקום לילדים ברמב״ם ותוכנית אופנה של אוניברסיטת חיפה מתכננים בגדים מותאמים לילדים אחרי מחלה או פגיעה, עם סגירות מגנטיות ובגדי לחץ לנכוויות.

למה זה משמחבגד שמחזיר לילד ביטחון להיות בין חברים.