לאכול ביחד עם אדם אהוב עשוי לאזן את הסוכר
מחקר של האוניברסיטה העברית ושיבא: מי שאכל ארוחה עם אדם קרוב חווה קפיצות סוכר קטנות יותר והתאושש מהר יותר ממי שאכל לבד. פורסם ב Science Advances.
האם אותה ארוחה משפיעה אחרת על הגוף כשאוכלים אותה לבד ובחברת אדם אהוב? מחקר חדש של האוניברסיטה העברית בירושלים ושל המרכז הרפואי שיבא בתל השומר מצביע על כך שכן. בסדרת בדיקות עם 115 משתתפים נמצא שאחרי ארוחה משותפת היו קפיצות הסוכר בדם קטנות יותר וההתאוששות מהן מהירה יותר, בהשוואה לאכילה לבד. המחקר פורסם ב 23 בספטמבר 2026 בכתב העת Science Advances.
את המחקר הוביל פרופ׳ חבר שיר אציל מהפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית. לדבריה, ויסות הסוכר בדם קשור לא רק למה שאוכלים, אלא גם למי שאוכלים איתו. היא מסבירה שקרבה לאדם אהוב מורידה את האנרגיה הפיזית שהגוף מוציא על ויסות עצמי, וממנה נובע יתרון מטבולי ישיר מעצם ההיות יחד.
ויסות הסוכר בדם קשור לא רק למה שאנחנו אוכלים, אלא גם למי שאנחנו אוכלים איתו.
החוקרים מזכירים שקשרים חברתיים נקשרו בעבר לבריאות, לרווחה ולאריכות ימים, ושקשרים חלשים נקשרו בין היתר לריפוי איטי יותר של פצעים, לשינה גרועה ולמחלות לב. הדיווח בעיתון The Star של מלזיה מצטט גם מחקר אחר, מאפריל 2026 בכתב העת Scientific Reports, בהשתתפות חוקרים מאוקספורד, מלונדון, מהרווארד ומחברת הסקרים גאלופ. הוא מצא שמי שאכל לפחות ארוחה אחת ביום עם אחרים דיווח על פחות מתח, כאב ועצב באותו יום.
חשוב להבין גם מה המחקר אינו אומר. החוקרים הדגישו במפורש שחברה אינה תחליף לתזונה בריאה ולתרופות. מי שמטופל בסוכרת ימשיך לעקוב אחרי התפריט, אחרי הבדיקות ואחרי הנחיות הרופא. זו תוספת נעימה, לא טיפול.
בלי להתרגש יתר על המידה ממחקר אחד, אפשר לראות בו תזכורת נעימה שהגוף והלב קשורים זה בזה. ארוחת ערב עם בן או בת זוג, סעודת שישי עם המשפחה או קפה וכריך עם חבר הם דברים שאנחנו עושים בלאו הכי, ועכשיו יש עוד סיבה להקפיד עליהם.
המקור
- המקור הראשיThe Star (מלזיה)(נפתח בלשונית חדשה)
כתבנו את הידיעה במילים שלנו, על סמך המקורות האלה. מה שלא מופיע בהם לא נכנס.