רפואהרחובות, ישראל

מחקר ישראלי: גם בגיל המעבר יש שינוי חד, לא רק הדרגתי

חוקרי מכון ויצמן בדקו יותר מ 300 מיליון בדיקות מעבדה של למעלה ממיליון נשים בארצות הברית ובישראל. הם מצאו שסביב הווסת האחרונה קורים שינויים חדים בגוף, ושחלק משינויי ההורמונים מתחילים יותר מעשור קודם. הכלי הזה עשוי לעזור לטפל מוקדם.

2 דקות קריאה

מחקר חדש של מכון ויצמן למדע, שפורסם ב 12 באוקטובר 2026 בכתב העת Nature Medicine, משנה את התמונה המוכרת של גיל המעבר. עד היום ראו בו תהליך הדרגתי של שנים, אבל החוקרים מצאו שהגוף עובר גם שינוי חד סביב מועד הווסת האחרונה. הידיעה פורסמה גם בכלי התקשורת ההודי Down To Earth, שסקר את הממצאים.

בראש המחקר עומד פרופ׳ אורי אלון. הצוות ניתח יותר מ 300 מיליון תוצאות של בדיקות מעבדה מיותר ממיליון נשים בארצות הברית ובישראל, בין השנים 1999 ל 2024. הנתונים באו משני מקורות: סקר בריאות ותזונה אמריקאי שנערך יותר משני עשורים, ורשומות רפואיות של קופת חולים כללית שנאספו כ 20 שנה.

הלימוד שלנו מרחיב את חלון ההזדמנויות לטיפול מונע לכמעט עשור לפני גיל המעבר.

פרופ׳ אורי אלון, מכון ויצמן למדע

בנתוני ארצות הברית נמצאו שינויים חדים סביב הווסת האחרונה ב 52 מתוך 90 סוגי בדיקות. הם נגעו כמעט בכל מערכות הגוף: בריאות העצם, תפקודי כבד וכליות, שומנים וכולסטרול בדם. אצל גברים בגילאים דומים לא נראו שינויים כאלה, ובקרב נשים שקיבלו טיפול הורמונלי הם היו מתונים יותר. בבדיקות של 39 מדדים נמצא הבדל בין מי שקיבלו טיפול כזה למי שלא, ולכן אולי הטיפול מרכך חלק מהשינויים, אך נדרש מחקר נוסף כדי לדעת.

נתון נוסף הוא התזמון של ההורמונים. לפי המחקר, השינויים בהורמוני המין מואצים הרבה לפני הווסת האחרונה: ההורמון האנטי מילריאני והורמון הגירוי הזקיקי החלו להשתנות מהר יותר כ 15 שנים קודם, והאסטרדיול כ 12 שנים קודם. זה מוקדם בכמה שנים ממה שחשבו עד עכשיו.

הקושי הגדול במחקרים כאלה הוא שבמאגרים גדולים בדרך כלל חסר המידע על הגיל שבו הייתה הווסת האחרונה. כדי לעקוף את זה פיתחו החוקרים שיטה חישובית בהשראת האסטרונומיה: כמו שאסטרונומים מחדדים תמונה כשהם מתקנים עיוותים של הטלסקופ, כך השיטה הסירה את ה״טשטוש״ בנתונים שנוצר מהבדלי הגיל שבו נשים מגיעות לגיל המעבר.

רוב השינויים שנמצאו קשורים לעלייה בסיכון למחלות, ולכן הממצאים עשויים לעזור לנשים לנקוט צעדי מניעה, כמו פעילות גופנית ושיפור התזונה, שנים לפני הגיל הזה. החוקרים מקווים גם שהשיטה תשמש לחקר שינויים גדולים אחרים בחיים, כמו התבגרות, הריון או תחילתה של מחלה.

מקורות

כתבנו את הידיעה במילים שלנו, על סמך המקורות האלה. מה שלא מופיע בהם לא נכנס.

עוד מאותו נושא: רפואה

לכל הידיעות בנושא
רפואהירושלים

לאכול ביחד עם אדם אהוב עשוי לאזן את הסוכר

מחקר של האוניברסיטה העברית ושיבא: מי שאכל ארוחה עם אדם קרוב חווה קפיצות סוכר קטנות יותר והתאושש מהר יותר ממי שאכל לבד. פורסם ב Science Advances.

למה זה משמחעוד סיבה טובה לשבת לשולחן עם מי שאוהבים.

רפואהחיפה

בגדים כחלק מהטיפול: יוזמה בשיקום ילדים ברמב״ם

צוות השיקום לילדים ברמב״ם ותוכנית אופנה של אוניברסיטת חיפה מתכננים בגדים מותאמים לילדים אחרי מחלה או פגיעה, עם סגירות מגנטיות ובגדי לחץ לנכוויות.

למה זה משמחבגד שמחזיר לילד ביטחון להיות בין חברים.