רפואהחיפה

מודל בינה מלאכותית מהטכניון מזהה סיכון לאי ספיקת לב מראש

המודל DeepHHF מנתח בדיקת הולטר רגילה של 24 שעות ומסמן מטופלים בסיכון גבוה לאי ספיקת לב שנים לפני הופעת התסמינים. המחקר פורסם ב npj Digital Medicine ונעשה על נתוני עבר של מטופלים.

2 דקות קריאה

חוקרי הפקולטה להנדסה ביו רפואית בטכניון פיתחו מודל בינה מלאכותית בשם DeepHHF, שמנתח בדיקת הולטר, רישום א.ק.ג. רציף של 24 שעות, ומסמן מטופלים בסיכון מוגבר לאי ספיקת לב הרבה לפני הופעת התסמינים. לפי המחברים, המודל יכול לחזות את הסיכון עד חמש שנים מראש. המחקר פורסם ב 19 ביוני 2026 בכתב העת npj Digital Medicine, וכתב העת HospiMedica סיקר אותו.

אי ספיקת לב היא מצב שבו הלב אינו עונה על דרישות הדם של הגוף. היא פוגעת בכ 64 מיליון איש בעולם, ובמדינות מפותחות בכ 12 אחוז מהמבוגרים מעל גיל 65. זיהוי לפני הופעת המחלה יכול לאפשר טיפול מונע ולצמצם החמרה.

למיטב ידיעתנו, אין מודל קיים שמסוגל לחזות את הסיכון לאי ספיקת לב עד חמש שנים מראש מתוך הקלטות הולטר גולמיות.

פרופ׳ יואכים בהר, הפקולטה להנדסה ביו רפואית, הטכניון

הרעיון פשוט: הולטר היא בדיקה שכבר קיימת בשגרה. המודל לוקח את ההקלטה הגולמית ומחפש בה סטיות עדינות שעין אנושית לא רואה, כך שההתראה יכולה להקדים אבחנה בכמה שנים. מכיוון שהשיטה נשענת על ניטור לא פולשני ונגיש, היא תוכננה להשתלב במסלולי הניטור הלבבי הקיימים.

את המודל אימנו על כ 70 אלף בדיקות הולטר ממאגר של שירותי בריאות לאומית. בפיתוח השתתפו גם חוקרים מהקריה הרפואית רמב״ם, ממרכז הרפואי שערי צדק, מהאוניברסיטה העברית ומהדסה. פרופ׳ יואכים בהר, החוקר הבכיר במחקר, אומר שלמיטב ידיעתם אין מודל קיים שמסוגל לחזות את הסיכון עד חמש שנים מראש מהקלטות הולטר גולמיות, ושהתחזית יכולה לאפשר זיהוי מוקדם ומניעה בזמן.

המחקר נעשה על נתוני עבר של מטופלים, ולא כהתערבות בזמן אמת, ולכן מודל כזה צריך עוד אימות לפני שישמש בקליניקה. אבל הכיוון מעודד: במקום להוסיף בדיקות יקרות, אפשר להפיק יותר מהבדיקה שכבר קיימת, ולהעניק למטופל התראה מוקדמת כשעוד אפשר לפעול.

המקור

כתבנו את הידיעה במילים שלנו, על סמך המקורות האלה. מה שלא מופיע בהם לא נכנס.

הידיעה הזו בכתבת עומק

הטוב שליולי2026
סיכום חודשי

הטוב של יולי

תאומות שנולדו בריאות, תערוכה על כפר קדום בגליל, וחוקרת שנבחרה לארגון אירופי.

2 דקות קריאה

עוד מאותו נושא: רפואה

לכל הידיעות בנושא
רפואהרחובות, ישראל

מחקר ישראלי: גם בגיל המעבר יש שינוי חד, לא רק הדרגתי

חוקרי מכון ויצמן בדקו יותר מ 300 מיליון בדיקות מעבדה של למעלה ממיליון נשים בארצות הברית ובישראל. הם מצאו שסביב הווסת האחרונה קורים שינויים חדים בגוף, ושחלק משינויי ההורמונים מתחילים יותר מעשור קודם. הכלי הזה עשוי לעזור לטפל מוקדם.

למה זה משמחהידע החדש נותן לנשים עוד שנים להתכונן ולשמור על הבריאות.

רפואהירושלים

לאכול ביחד עם אדם אהוב עשוי לאזן את הסוכר

מחקר של האוניברסיטה העברית ושיבא: מי שאכל ארוחה עם אדם קרוב חווה קפיצות סוכר קטנות יותר והתאושש מהר יותר ממי שאכל לבד. פורסם ב Science Advances.

למה זה משמחעוד סיבה טובה לשבת לשולחן עם מי שאוהבים.

רפואהחיפה

בגדים כחלק מהטיפול: יוזמה בשיקום ילדים ברמב״ם

צוות השיקום לילדים ברמב״ם ותוכנית אופנה של אוניברסיטת חיפה מתכננים בגדים מותאמים לילדים אחרי מחלה או פגיעה, עם סגירות מגנטיות ובגדי לחץ לנכוויות.

למה זה משמחבגד שמחזיר לילד ביטחון להיות בין חברים.