ברמב״ם מדפיסים בתלת ממד רקמות חיות, כולל רקמת ריאה

במעבדת MATRiC, המרכז למחקר טכנולוגיות רפואיות יישומיות ברמב״ם, מדפיסים בתלת ממד רקמות חיות. הצוות כבר הדפיס רקמת ריאה פונקציונלית, שכוללת מבנים דמויי שערות שמזיזים פסולת ומחקים את התנהגות הריאה האמיתית. התחום עדיין בשלב מחקר, וחשוב לומר זאת מראש: אין כאן טיפול שאפשר לקבל היום.

המעבדה מתמקדת בפיתוח רקמות אנושיות רלוונטיות קלינית, מהרמה התאית ועד מבנים מורכבים, לצורכי השתלה, בדיקת תרופות ורפואה מותאמת אישית. מה שנראה כמו מדפסת תלת ממד רגילה הוא בעצם מדפסת ביולוגית: במקום דיו, מדפיסים שכבה אחר שכבה רקמה חיה מתאים של המטופל עצמו ומחומרים ביולוגיים אחרים, שנקראים ״דיו ביולוגי״. ד״ר ארבל ארצי שנירמן, מנהלת המרכז, שמתמקדת בריאה האנושית, מסבירה שקודם צריך להבין את האנטומיה של הרקמה ואת תפקוד התאים, ורק אחר כך אפשר לתרגם את הידע להוראות הדפסה מדויקות.

המטרה כרגע היא ליצור מודלים של מחלות ולבדוק עליהם תרופות לפני ניסוי בבני אדם. דוגמה ממוקדת היא שיתוף פעולה בין המרכז לבין המחלקה לעור, בניהולה של ד״ר אמילי אביטן הרש. הצוות סורק ועוקב אחרי דגימות עור, ומכניס תאים חשודים מדגימה למודל עור מודפס, כדי לראות בסביבה מבוקרת איך מתפתחת מלנומה ולבחון טיפולים אפשריים על מודלים התואמים את המטופל. המטרה היא להעריך את הסיכוי של נגעים טרום סרטניים להתקדם.

בטווח הארוך, לפי רמב״ם, ההדפסה הביולוגית עשויה לאפשר תיקון של איברים פגועים, למשל רקמת לב אחרי התקף לב, ואפילו החלפת עצם בשתלים מרקמה מהונדסת במקום מתכת. היא גם עשויה לצמצם את הצורך בניסויים בבעלי חיים, שלדברי ארצי שנירמן יש למזער בכל מקום אפשרי.

אתגר מרכזי הוא הדפסה של כלי דם שמסוגלים להעביר חמצן וחומרי הזנה, צעד חיוני לרקמות גדולות יותר. רמב״ם מעריך שפריצת הדרך עשויה להגיע בעשור או שניים הקרובים, אולי מוקדם יותר, ומציין שרקמות מודפסות הן עדיין בשלב מוקדם.