שתל מודפס עם כלי דם ולימפה עבר ניסוי ראשון בחולדות
צוות בהובלת פרופ׳ שולמית לוינברג בטכניון הדפיס רקמת שריר ושומן עם כלי דם ולימפה. בניסוי בחולדות השתל השתלב מהר. זה שלב מחקר מוקדם, עדיין לא טיפול.
צוות מחקר בינלאומי בהובלת המעבדה של פרופ׳ שולמית לוינברג בפקולטה להנדסה ביו רפואית בטכניון הדפיס בתלת ממד שתל שמשלב רקמת שריר ושומן עם רשת כלי דם היררכית ורשת לימפה. במחקר, שפורסם ב Cell Biomaterials, השתל התחבר היטב בחולדות. זה שלב מחקר מוקדם, ולא טיפול זמין למטופלים.
הרעיון נועד לטפל באובדן רקמה משמעותי, למשל אחרי פציעות, כוויות או הסרת גידולים. הטיפול הרגיל כיום הוא מתלה: רקמה שנלקחת מאזור בריא בגוף המטופל עצמו ומושתלת במקום הפגוע. משתמשים ברקמה של המטופל, כי השתלה מאדם אחר גורמת לדחייה ולסיבוכים.
זהו צעד משמעותי לקראת ייצור רקמות מורכבות להשתלה במקרים של אובדן רקמת שריר ושומן עקב פציעות, כוויות, כריתת גידולים ועוד.
כדי שרקמה מושתלת תחיה היא צריכה לקבל חמצן וחומרי מזון, ולפנות פסולת תאית. בלי מערכת כלי דם היררכית היא לא מקבלת אותם מיד. לפי הטכניון, זה המתלה הראשון שכולל גם רשת לימפה, מערכת שמנקזת נוזלים ממרחב הביניים, לצד כלי דם, שריר ושומן במבנה אחד, ועם לולאה בין עורק לווריד שמתחברת ישירות לאספקת הדם באתר ההשתלה.
בשיטה נעשה שימוש בדיו ביולוגי על בסיס רכיבי מטריקס חוץ תאי, שמחקה את סביבת הרקמה הטבעית ומאפשר להדפיס שריר ושומן כך שהתאים מתמיינים. את כלי הדם גידלו במבחנה תחת זרימה שמדמה את זרימת הדם בגוף. אחר כך חיברו את השתלים בחולדות לעורק ולווריד.
התוצאה: השתלה מהירה, אספקה רציפה של חמצן וחומרי מזון, זרימת דם יציבה, התפתחות תקינה של השריר ויציבות של תאי השומן. הרקמות יוצרו מתאים אנושיים כדי לבחון התאמה ליישום בבני אדם. הקבוצה כבר התחילה לבדוק את הטכנולוגיה בבעלי חיים גדולים, צעד נוסף בדרך לניסויים קליניים. בעבודה השתתפו גם חוקרים מאוניברסיטת טוקושימה ביפן, והיא נתמכה בין השאר במענק של האיחוד האירופי (ERC).
המקור
- המקור הראשיהטכניון(נפתח בלשונית חדשה)
כתבנו את הידיעה במילים שלנו, על סמך המקורות האלה. מה שלא מופיע בהם לא נכנס.