מחקר ישראלי ב Science: הגנטיקה משפיעה על אורך החיים יותר ממה שחשבו

הגנים משחקים תפקיד גדול בהרבה ממה שחשבו בקביעת אורך החיים, כך עולה ממחקר חדש שפורסם ב 29 בינואר 2026 בכתב העת Science, ושעליו דיווח NBC News. החוקרים, צוות בין לאומי שהוביל בן שנהר ממכון ויצמן שברחובות, העריכו שתרומת הגנטיקה לאורך החיים מגיעה לכ 55 אחוז.

הפער גדול. הערכות קודמות דיברו על טווח של 6 עד 33 אחוז. ההבדל, מסבירים החוקרים, נובע מהפרדה בין שני סוגי מוות: מוות חיצוני, שנגרם מתאונות, מאלימות, מפגעי סביבה ומזיהומים, ומוות פנימי, שנגרם מגורמים ביולוגיים כמו מחלות הקשורות לגיל, מוטציות גנטיות והידרדרות כללית של הבריאות עם השנים. אחרי שמטפלים בשני הסוגים בנפרד, מתקבל לדבריהם אומדן מדויק בהרבה של הקשר בין גנים לאורך חיים. הנתונים נלקחו ממחקרי תאומים בבני אדם.

שנהר מציין שהמספר אינו מקרי: ״אם מסתכלים על מחקרי תאומים כמעט בכל נושא באדם, מקבלים את ה 50 אחוז הזה. אם מסתכלים על התורשתיות של גיל תחילת גיל המעבר, שהוא גם ירידה הקשורה לגיל, גם שם זה סביב 50 אחוז״. גם גובה, פיזור שומן ומסת שריר נחשבים לתורשתיים בלפחות 50 אחוז. מורטן שייבה קנודסן מאוניברסיטת קופנהגן, שכתב מאמר מערכת שפורסם לצד המחקר, תיאר את הגישה כדרך ״לסלק את הרעש החיצוני״ כדי לחשוף את הביולוגיה של ההזדקנות.

לא כולם משוכנעים לגמרי. אריק ורדין, נשיא מכון באק לחקר ההזדקנות בקליפורניה, שלא היה מעורב במחקר, טוען שהשיטה אינה חדה כל כך: גם רגישות לזיהומים כמו קורונה או שפעת היא תכונה שנקבעת בחלקה גנטית, ולכן אפשר לראות בה מוות פנימי. לדעתו, אם ישנו את הניתוח, התרומה הגנטית הנראית תרד מעט. שנהר אומר שהחוקרים שקלו את זה והריצו את הניתוח מחדש, כשהם מביאים בחשבון שהרגישות לזיהומים ולנפילות עולה עם הגיל. גם אז התקבל שהגנטיקה תורמת כ 50 אחוז מאורך החיים.

ומה עם אורח החיים? שנהר מדגיש שזה לא המסר של המחקר, ושתזונה, פעילות גופנית ואורח חיים עדיין חשובים: גם אם הגנים קובעים טווח לאורך החיים הטבעי, אורח החיים יכול להזיז אותו מעט לכאן או לכאן. אם הגנים אחראים לכ 55 אחוז, אורח החיים עדיין קובע את הנתח השני, וזה לא נתח זניח. החוקרים מצביעים על כך שחשוב להמשיך לחפש גנים שקשורים לאריכות ימים, ובמיוחד קשרים בין כמה גנים יחד, כי אין גן אחד ״שישלוט בכולם״.