מודל AI מהטכניון מנבא למי כדאי כימותרפיה בסרטן שד
חוקרי הטכניון ושותפים פיתחו מודל AI שמנתח תמונות פתולוגיה רגילות ומעריך את התועלת מכימותרפיה בסרטן שד מוקדם. הציון מתקבל בתוך דקות, ללא רקמה נוספת.
חוקרים בטכניון, בשיתוף מרכזים רפואיים בארצות הברית ובאירופה, פיתחו מודל בינה מלאכותית שעוזר להחליט אם מטופלת בסרטן שד בשלב מוקדם תפיק תועלת מכימותרפיה. המודל נשען על תמונות פתולוגיה רגילות של הגידול, בלי בדיקה גנטית נוספת. המחקר פורסם ב The Lancet Oncology והוצג בכנס של האגודה האירופית לאונקולוגיה רפואית.
ההחלטה אם כימותרפיה מתאימה לחולה היא אחת הקשות בטיפול בסרטן שד. כיום משתמשים לשם כך בבדיקות גנומיות, שדורשות רקמה, עיבוד במעבדה והמתנה, ובמדינות מתפתחות הן לרוב אינן זמינות. הגישה החדשה מחפשת תשובה במה שכבר קיים: דגימות פתולוגיות דיגיטליות ברזולוציה גבוהה.
במדינות מתפתחות, שבהן בדיקות גנומיות כמעט אינן זמינות, הכלי הזה יכול להרחיב באופן דרמטי את הגישה לטיפול מותאם אישית בסרטן.
מערכת הלמידה העמוקה בוחנת כמה אזורים בגידול ומאפיינים של הסביבה שלו, ומזהה דפוסים חזותיים הקשורים להתנהגות הסרטן ולרגישות שלו לטיפול. התוצאה היא ציון מספרי שמתקבל בתוך דקות, ושנועד לתמוך בהחלטה משותפת של רופא ומטופלת. ההערכה אינה דורשת רקמה נוספת, עיבוד מעבדתי או זמן המתנה.
כדי לבדוק אם המודל באמת מנבא תועלת מטיפול, ולא רק סיכון להישנות, השתמשו החוקרים בנתונים של ניסוי TAILORx, ניסוי אקראי שכלל יותר מ 10,000 חולות סרטן שד, שחלקן קיבלו כימותרפיה וחלקן לא. בנוסף נבדק המודל על אלפי חולות מבתי חולים בישראל, בארצות הברית ובאוסטרליה, ובהם כרמל, העמק ושיבא. בין השותפים לפיתוח היו מכון דנה פארבר, מאונט סיני, המרכז הרפואי של אוניברסיטת שיקגו ומרכז IPATIMUP בפורטוגל.
הצוות מתכנן יישום קליני בישראל וניסויים בברזיל ובהודו, ועובד על שיפור המודל והרחבתו לטיפולים ולסוגי סרטן נוספים שבהם ההחלטות מתקבלות באי ודאות. לפי פרופ׳ דביר ארן מהפקולטה לביולוגיה, ממובילי המחקר, בארצות עשירות הכלי עשוי גם להפחית עלויות, לקצר את זמן האבחון ולשפר את דיוק ההחלטות.
המקור
- המקור הראשיLabMedica(נפתח בלשונית חדשה)
כתבנו את הידיעה במילים שלנו, על סמך המקורות האלה. מה שלא מופיע בהם לא נכנס.