מדעירושלים

קרח חזק פי עשרה מהאוניברסיטה העברית

חוקרים באוניברסיטה העברית שילבו קרח, גבישי תאית וחלבון מהונדס, וקיבלו חומר חזק פי עשרה מקרח רגיל, שסופג פי 70 יותר אנרגיה לפני שהוא נשבר. זו הוכחת היתכנות במעבדה, שמעניינת מהנדסים באזורים קרים.

2 דקות קריאה

חוקרים באוניברסיטה העברית בירושלים יצרו חומר חדש שמבוסס על קרח, ולפי הדיווח חזק ממנו פי עשרה. החומר נקרא Biopykrete, והוא שווה תשומת לב לא רק בגלל החוזק אלא גם בגלל האופן שבו הוא נשבר. המחקר, בהובלת הביוכימאי פרופ׳ עידו ברסלבסקי, פורסם השנה בכתב העת Colloids and Surfaces B: Biointerfaces.

השם מרמז על פייקריט, רעיון מימי מלחמת העולם השנייה של ג'פרי פייק: קרח שמעורבב בנסורת או בעיסת עץ, שחזק בהרבה מקרח רגיל כל עוד הוא קפוא. הוא נועד לפרויקט האבקוק, תוכנית לנושאת מטוסים ענקית מקרח, שלא יצאה לפועל. מאז נשאר הפייקריט יותר סקרנות הנדסית מחומר על.

הצוות החליט לא להסתפק בערבוב סיבים בקרח, אלא לשלוט באופן שבו החומרים מתחברים ברמה המולקולרית. הם לקחו חלבון טבעי שנמצא בדגים ונקשר לקרח, והוסיפו לו בהנדסה גנטית רכיב שנקשר גם לפחמימות. את החלבון ערבבו בתרחיף של חלקיקי תאית ננומטריים והקפיאו. התוצאה היא שלד מולקולרי גמיש שמחזק את הקרח שסביבו.

במבחנים, גלילים מהחומר ספגו פי 70 יותר אנרגיה מקרח טהור לפני שנסדקו. לדברי ברסלבסקי, התוצאה משנה לא רק את חוזק הקרח אלא גם את אופן השבירה שלו: במקום להתנפץ בבת אחת הוא יכול לספוג הרבה יותר אנרגיה ולהתעוות בהדרגה.

לפי הדיווח ב New Atlas, החומר עשוי לעניין מהנדסים שבונים באזורים קרים מאוד, כמו הארקטי והאנטארקטיקה. מדובר בהוכחת היתכנות מעבדתית בלבד. האתגר המרכזי הוא ייצור בקנה מידה גדול: כדי להפיק כמויות משמעותיות של החלבון המהונדס יהיה צורך במערכות תסיסה חיידקיות שעובדות כמו שצריך, ועד אז החומר נשאר ניסוי מעבדה מעניין, עם כיוון ירוק ונחמד: המדע לומד מהדגים איך לא להתנפץ.

מקורות

כתבנו את הידיעה במילים שלנו, על סמך המקורות האלה. מה שלא מופיע בהם לא נכנס.

הידיעה הזו בכתבת עומק

הטוב שלספטמבר2026
סיכום חודשי

הטוב של ספטמבר

בולבולים בתאנים, ילדים שחושבים כמו מדענים, ולוויין ישראלי גרמני שהגיש תמונה ראשונה.

2 דקות קריאה

עוד מאותו נושא: מדע

לכל הידיעות בנושא
מדעשבטה, הנגב

שיטה חדשה של אוניברסיטת חיפה חשפה את גבולה הקדום של שבטה

חוקרים מאוניברסיטת חיפה פיתחו שיטה מבוססת למידת מכונה שמודדת אבן אבן. הם ניתחו כ 250 אלף אבני בנייה בשבטה שבנגב, זיהו גבול קדום שלא היה מוכר, ושחזרו את שלבי הרחבת היישוב.

למה זה משמחבלי חפירה אחת, מחשב ורחפן סיפרו לנו על העיר הקדומה.

מדעחיפה

אור לייזר שולט באלקטרונים בגרפן: מחקר משותף של הטכניון וגרמניה

חוקרים מהטכניון וגרמניה הראו לראשונה שאפשר לשלוט באלקטרונים בגרפן, כשהוא נמצא במצב קוונטי זמני שנוצר מפולסי לייזר קצרים. המחקר פורסם ב Nature Physics, ובטווח הרחוק עשוי לעזור לרכיבים מהירים וחסכוניים יותר.

למה זה משמחמדע בסיסי שמראה איך אפשר להפעיל חומר באור.

מדערחובות

מכון ויצמן בנה גרסה מולקולרית לבורג של ארכימדס

חוקרי מכון ויצמן תלו מולקולה סלילית בודדת בין שתי אלקטרודות זהב וגילו שכשהזרם החשמלי מסובב אותה, הסיבוב מגביר את הזרם עד פי מאה. המחקר פורסם ב Nature ומציג עיקרון הפעלה חדש לננו מכונות.

למה זה משמחמולקולה אחת שמסתובבת ומזרימה זרם: מדע בסיסי מרתק.