קרח חזק פי עשרה מהאוניברסיטה העברית

חוקרים באוניברסיטה העברית בירושלים יצרו חומר חדש שמבוסס על קרח, ולפי הדיווח חזק ממנו פי עשרה. החומר נקרא Biopykrete, והוא שווה תשומת לב לא רק בגלל החוזק אלא גם בגלל האופן שבו הוא נשבר. המחקר, בהובלת הביוכימאי פרופ׳ עידו ברסלבסקי, פורסם השנה בכתב העת Colloids and Surfaces B: Biointerfaces.

השם מרמז על פייקריט, רעיון מימי מלחמת העולם השנייה של ג'פרי פייק: קרח שמעורבב בנסורת או בעיסת עץ, שחזק בהרבה מקרח רגיל כל עוד הוא קפוא. הוא נועד לפרויקט האבקוק, תוכנית לנושאת מטוסים ענקית מקרח, שלא יצאה לפועל. מאז נשאר הפייקריט יותר סקרנות הנדסית מחומר על.

הצוות החליט לא להסתפק בערבוב סיבים בקרח, אלא לשלוט באופן שבו החומרים מתחברים ברמה המולקולרית. הם לקחו חלבון טבעי שנמצא בדגים ונקשר לקרח, והוסיפו לו בהנדסה גנטית רכיב שנקשר גם לפחמימות. את החלבון ערבבו בתרחיף של חלקיקי תאית ננומטריים והקפיאו. התוצאה היא שלד מולקולרי גמיש שמחזק את הקרח שסביבו.

במבחנים, גלילים מהחומר ספגו פי 70 יותר אנרגיה מקרח טהור לפני שנסדקו. לדברי ברסלבסקי, התוצאה משנה לא רק את חוזק הקרח אלא גם את אופן השבירה שלו: במקום להתנפץ בבת אחת הוא יכול לספוג הרבה יותר אנרגיה ולהתעוות בהדרגה.

לפי הדיווח ב New Atlas, החומר עשוי לעניין מהנדסים שבונים באזורים קרים מאוד, כמו הארקטי והאנטארקטיקה. מדובר בהוכחת היתכנות מעבדתית בלבד. האתגר המרכזי הוא ייצור בקנה מידה גדול: כדי להפיק כמויות משמעותיות של החלבון המהונדס יהיה צורך במערכות תסיסה חיידקיות שעובדות כמו שצריך, ועד אז החומר נשאר ניסוי מעבדה מעניין, עם כיוון ירוק ונחמד: המדע לומד מהדגים איך לא להתנפץ.