יער הנוירונים הזוהר זכה בפרס ראשון בתחרות תמונות מדעיות
דוקטורנטית מהודו מהמעבדה של פרופ׳ ג׳קי שילר בטכניון צילמה רשת נוירונים בקורטקס המוטורי שנראית כמו יער זוהר בלילה. התמונה זכתה במקום הראשון בתחרות התמונות יוצאות הדופן בכנס ILANIT 2026.
תמונה של רשת נוירונים בקורטקס המוטורי של המוח, שנראית כמו יער זוהר בלילה, זכתה בפרס הראשון בתחרות התמונות יוצאות הדופן של כנס ILANIT 2026. התמונה צולמה במעבדה של פרופ׳ ג׳קי שילר בפקולטה לרפואה על שם רות ובראוס רפפורט בטכניון. התחרות נערכת במסגרת כנס ILANIT, והתמונות הזוכות מציגות את הצד היפה והצבעוני של המחקר הביולוגי.
את התמונה צילמה פרטיבה אהירוואל, דוקטורנטית שהגיעה מהודו כדי ללמוד בטכניון. המחקר שלה בוחן איך המוח לומד לשלוט בתנועה, ובמיוחד את נוירוני מסלול הפירמידה, מהגדולים במוח, ששולחים פקודות תנועה מהקורטקס אל חוט השדרה.
הנוירונים סומנו בצבע פלואורסצנטי ותועדו במיקרוסקופ קונפוקלי מסוג ספינינג דיסק ביחידות הליבה הביולוגיות של הטכניון, בסיוע מאיה הולדנגרבר, ראש יחידת המיקרוסקופיה האופטית. בהגדלה הנוירונים נראים כמו עצים זוהרים: גופי התאים והענפים המסתעפים שלהם יוצרים חופת עלווה, והסיבים הארוכים שלהם יורדים מטה לכיוון חוט השדרה. מיקרוסקופיה קונפוקלית מאפשרת לצלם תמונה חדה של שכבה אחת בתוך הרקמה, ולכן אפשר להבחין בנוירונים בנפרד בתוך הרשת הצפופה.
לפי ויקיפדיה, מסלול הפירמידה כולל את המסלול הקורטיקוספינלי, שמוביל אותות מהקורטקס אל חוט השדרה ואחראי על תנועה רצונית. הוא נקרא כך כי הסיבים שלו עוברים דרך ״הפירמידות״ בגזע המוח. התאים הפירמידליים בקורטקס המוטורי הם בין התאים הגדולים במוח, ולכן כל כך קל להבחין בהם כשהם מסומנים בצבע זוהר.
מעבר ליופי, לתמונות כאלה יש תפקיד מדעי. הצגה חזותית של ה״יערות״ האלה עוזרת לחוקרים להבין איך המוח מארגן ושולט בתנועה רצונית, מהרמת כוס ועד הליכה. הזכייה בתחרות מראה שאפשר לראות במדע גם צבע וצורה, ולא רק משוואות וגרפים.
המקור
- המקור הראשיהטכניון(נפתח בלשונית חדשה)
כתבנו את הידיעה במילים שלנו, על סמך המקורות האלה. מה שלא מופיע בהם לא נכנס.