מדעחיפה

יער הנוירונים הזוהר זכה בפרס ראשון בתחרות תמונות מדעיות

דוקטורנטית מהודו מהמעבדה של פרופ׳ ג׳קי שילר בטכניון צילמה רשת נוירונים בקורטקס המוטורי שנראית כמו יער זוהר בלילה. התמונה זכתה במקום הראשון בתחרות התמונות יוצאות הדופן בכנס ILANIT 2026.

2 דקות קריאה

תמונה של רשת נוירונים בקורטקס המוטורי של המוח, שנראית כמו יער זוהר בלילה, זכתה בפרס הראשון בתחרות התמונות יוצאות הדופן של כנס ILANIT 2026. התמונה צולמה במעבדה של פרופ׳ ג׳קי שילר בפקולטה לרפואה על שם רות ובראוס רפפורט בטכניון. התחרות נערכת במסגרת כנס ILANIT, והתמונות הזוכות מציגות את הצד היפה והצבעוני של המחקר הביולוגי.

את התמונה צילמה פרטיבה אהירוואל, דוקטורנטית שהגיעה מהודו כדי ללמוד בטכניון. המחקר שלה בוחן איך המוח לומד לשלוט בתנועה, ובמיוחד את נוירוני מסלול הפירמידה, מהגדולים במוח, ששולחים פקודות תנועה מהקורטקס אל חוט השדרה.

הנוירונים סומנו בצבע פלואורסצנטי ותועדו במיקרוסקופ קונפוקלי מסוג ספינינג דיסק ביחידות הליבה הביולוגיות של הטכניון, בסיוע מאיה הולדנגרבר, ראש יחידת המיקרוסקופיה האופטית. בהגדלה הנוירונים נראים כמו עצים זוהרים: גופי התאים והענפים המסתעפים שלהם יוצרים חופת עלווה, והסיבים הארוכים שלהם יורדים מטה לכיוון חוט השדרה. מיקרוסקופיה קונפוקלית מאפשרת לצלם תמונה חדה של שכבה אחת בתוך הרקמה, ולכן אפשר להבחין בנוירונים בנפרד בתוך הרשת הצפופה.

לפי ויקיפדיה, מסלול הפירמידה כולל את המסלול הקורטיקוספינלי, שמוביל אותות מהקורטקס אל חוט השדרה ואחראי על תנועה רצונית. הוא נקרא כך כי הסיבים שלו עוברים דרך ״הפירמידות״ בגזע המוח. התאים הפירמידליים בקורטקס המוטורי הם בין התאים הגדולים במוח, ולכן כל כך קל להבחין בהם כשהם מסומנים בצבע זוהר.

מעבר ליופי, לתמונות כאלה יש תפקיד מדעי. הצגה חזותית של ה״יערות״ האלה עוזרת לחוקרים להבין איך המוח מארגן ושולט בתנועה רצונית, מהרמת כוס ועד הליכה. הזכייה בתחרות מראה שאפשר לראות במדע גם צבע וצורה, ולא רק משוואות וגרפים.

המקור

כתבנו את הידיעה במילים שלנו, על סמך המקורות האלה. מה שלא מופיע בהם לא נכנס.

הידיעה הזו בכתבת עומק

הטוב שלמרץ2026
סיכום חודשי

הטוב של מרץ

פינלנד בראש, ישראל במקום השמיני, שמרים שבוחרים בן זוג, ויער זוהר של נוירונים.

2 דקות קריאה

עוד מאותו נושא: מדע

לכל הידיעות בנושא
מדעשבטה, הנגב

שיטה חדשה של אוניברסיטת חיפה חשפה את גבולה הקדום של שבטה

חוקרים מאוניברסיטת חיפה פיתחו שיטה מבוססת למידת מכונה שמודדת אבן אבן. הם ניתחו כ 250 אלף אבני בנייה בשבטה שבנגב, זיהו גבול קדום שלא היה מוכר, ושחזרו את שלבי הרחבת היישוב.

למה זה משמחבלי חפירה אחת, מחשב ורחפן סיפרו לנו על העיר הקדומה.

מדעחיפה

אור לייזר שולט באלקטרונים בגרפן: מחקר משותף של הטכניון וגרמניה

חוקרים מהטכניון וגרמניה הראו לראשונה שאפשר לשלוט באלקטרונים בגרפן, כשהוא נמצא במצב קוונטי זמני שנוצר מפולסי לייזר קצרים. המחקר פורסם ב Nature Physics, ובטווח הרחוק עשוי לעזור לרכיבים מהירים וחסכוניים יותר.

למה זה משמחמדע בסיסי שמראה איך אפשר להפעיל חומר באור.

מדערחובות

מכון ויצמן בנה גרסה מולקולרית לבורג של ארכימדס

חוקרי מכון ויצמן תלו מולקולה סלילית בודדת בין שתי אלקטרודות זהב וגילו שכשהזרם החשמלי מסובב אותה, הסיבוב מגביר את הזרם עד פי מאה. המחקר פורסם ב Nature ומציג עיקרון הפעלה חדש לננו מכונות.

למה זה משמחמולקולה אחת שמסתובבת ומזרימה זרם: מדע בסיסי מרתק.