מדעירושלים

מבנה ארוג שנוצר מעצמו בתוך גביש התגלה באוניברסיטה העברית

צוות בינלאומי, ובו פרופ׳ אהרן אגרנט מהאוניברסיטה העברית, צפה לראשונה במבנה תלת ממדי דמוי אריג שנוצר מעצמו בתוך גביש ושאפשר לשנות באור לייזר ירוק.

2 דקות קריאה

חוקרים צפו לראשונה במבנה תלת ממדי דמוי אריג שנוצר מעצמו בתוך גביש מוצק. שלוש קבוצות מחקר בינלאומיות שיתפו פעולה: אחת מאוניברסיטת סאפיינצה ברומא, אחת מאוניברסיטת נאנקאי בסין ואחת מהמכון לפיזיקה שימושית באוניברסיטה העברית בירושלים, בהובלת פרופ׳ אהרן אגרנט, עם עמיתים מאוניברסיטת חרונינגן שבהולנד. המחקר פורסם ב 2026 בכתב העת Light: Science & Applications.

בגבישים פרואלקטריים רגילים, הדיפולים הזעירים, שהם אזורים של מטען חשמלי חיובי ושלילי, מסודרים בקו ובכיוון משותף. כאן קרה משהו אחר: כשהגביש התקרר ועבר שינוי פאזה, הדיפולים שזרו את עצמם זה מעל זה ומתחת לזה, ויצרו רשת תלת ממדית שדומה לבד ארוג. זו צורת ארגון של חומר שעוד לא נצפתה בגביש מוצק.

זו הפעם הראשונה שמישהו צפה במבנה ארוג שנוצר באופן ספונטני בתוך גביש מוצק.

המחברים, כפי שמובא באתר האוניברסיטה העברית

הגביש שנחקר הוא מסוג KLTN, שהמציא אגרנט במקור ליישום של מיתוג פוטוני. במהלך גידולו הוכנסו אליו שינויים מחזוריים בהרכב הכימי, שנקראים סורגי פסים. החוקרים השתמשו בכמה טכניקות הדמיה מתקדמות כדי לצפות בחומר.

אחר כך בא החלק המפתיע: בעזרת קרן לייזר ירוקה וממוקדת החוקרים הצליחו לשנות חלקים קטנים מהרשת. האור פרם את הדוגמה בנקודה שבה הוא פגע, בלי להשפיע על שאר הגביש. כשחיממו את הגביש וקררו אותו שוב, המבנה חזר, אבל עם דוגמה חדשה.

החוקרים מאמינים שהממצא עשוי לשקף עיקרון פיזיקלי רחב יותר. מכיוון שהרשת נוצרת בשבירת סימטריה ספונטנית, הם משערים שמבנים טופולוגיים דומים עשויים להתקיים בעוד מערכות, מגבישים נוזליים ועד מוליכי על וחומרים קוונטיים. הדיווח אינו מציג יישום מיידי, אבל כך נראים לא פעם הצעדים שמרחיבים את המפה: חומר שאורג את עצמו, ושאפשר לשנות אותו באור.

המקור

כתבנו את הידיעה במילים שלנו, על סמך המקורות האלה. מה שלא מופיע בהם לא נכנס.

הידיעה הזו בכתבת עומק

הטוב שלספטמבר2026
סיכום חודשי

הטוב של ספטמבר

בולבולים בתאנים, ילדים שחושבים כמו מדענים, ולוויין ישראלי גרמני שהגיש תמונה ראשונה.

2 דקות קריאה

עוד מאותו נושא: מדע

לכל הידיעות בנושא
מדעשבטה, הנגב

שיטה חדשה של אוניברסיטת חיפה חשפה את גבולה הקדום של שבטה

חוקרים מאוניברסיטת חיפה פיתחו שיטה מבוססת למידת מכונה שמודדת אבן אבן. הם ניתחו כ 250 אלף אבני בנייה בשבטה שבנגב, זיהו גבול קדום שלא היה מוכר, ושחזרו את שלבי הרחבת היישוב.

למה זה משמחבלי חפירה אחת, מחשב ורחפן סיפרו לנו על העיר הקדומה.

מדעחיפה

אור לייזר שולט באלקטרונים בגרפן: מחקר משותף של הטכניון וגרמניה

חוקרים מהטכניון וגרמניה הראו לראשונה שאפשר לשלוט באלקטרונים בגרפן, כשהוא נמצא במצב קוונטי זמני שנוצר מפולסי לייזר קצרים. המחקר פורסם ב Nature Physics, ובטווח הרחוק עשוי לעזור לרכיבים מהירים וחסכוניים יותר.

למה זה משמחמדע בסיסי שמראה איך אפשר להפעיל חומר באור.

מדערחובות

מכון ויצמן בנה גרסה מולקולרית לבורג של ארכימדס

חוקרי מכון ויצמן תלו מולקולה סלילית בודדת בין שתי אלקטרודות זהב וגילו שכשהזרם החשמלי מסובב אותה, הסיבוב מגביר את הזרם עד פי מאה. המחקר פורסם ב Nature ומציג עיקרון הפעלה חדש לננו מכונות.

למה זה משמחמולקולה אחת שמסתובבת ומזרימה זרם: מדע בסיסי מרתק.