9 ידיעות טובות מספטמבר 2026, לפי מדור. הכי חדשות למעלה.
הסיכום החודשיהטוב של ספטמבר2 דקות קריאה3 ידיעות בספטמבר. חדשות טובות על ישראל שמגיעות מחוץ לישראל.
מחקר משותף של מכון ויצמן ואוניברסיטת קיוטו, שפורסם ב Nature, מצא שלבני אדם יש פחות מולקולות סוכר שמקנות לסחוס גמישות מאשר לקופי אדם אחרים. ייתכן שהדבר קשור גם לשלד קל יותר ולמוח שנשאר גמיש ללמידה.
למה זה משמחהסבר מסקרן לכאבי המפרקים שלנו, שיכול לעזור במחקר עתידי.
חוקרים באוניברסיטה העברית שילבו קרח, גבישי תאית וחלבון מהונדס, וקיבלו חומר חזק פי עשרה מקרח רגיל, שסופג פי 70 יותר אנרגיה לפני שהוא נשבר. זו הוכחת היתכנות במעבדה, שמעניינת מהנדסים באזורים קרים.
למה זה משמחרעיון מוזר מהעבר קיבל חיים חדשים, וירוקים יותר.
הג'ודוקאית הישראלית רז הרשקו ניצחה בקטגוריית מעל 78 קילוגרם בגרנד סלאם הונגריה, עם זריקה שהסתיימה באיפון בגמר מול הצרפתייה סליה קנקן. זה הזהב השביעי שלה בגרנד סלאם בקריירה.
למה זה משמחזהב שביעי בגרנד סלאם, שהסתיים בזריקה יפה במיוחד.
6 ידיעות בספטמבר. דברים טובים שקורים בישראל.
צוות השיקום לילדים ברמב״ם ותוכנית אופנה של אוניברסיטת חיפה מתכננים בגדים מותאמים לילדים אחרי מחלה או פגיעה, עם סגירות מגנטיות ובגדי לחץ לנכוויות.
למה זה משמחבגד שמחזיר לילד ביטחון להיות בין חברים.
הלוויין הראשון בפרויקט CloudCT, שמפתחים הטכניון ומכון ויצמן עם מרכז מחקר גרמני, שלח תצלום ראשון מהמסלול. הוא בשלב הפעלה, ומיועד לחקור עננים קטנים שמערכות חישה מרחוק קיימות מחמיצות.
למה זה משמחשיתוף פעולה ישראלי גרמני שכבר מצלם מהחלל.
שיתוף פעולה של 30 מוסדות, ובהם קבוצה ממכון ויצמן בראשות פרופ׳ רני בודניק, צפה לראשונה בנייטרינו שמש באנרגיה נמוכה במיוחד, בגלאי שמתחת להר בגראן סאסו באיטליה.
למה זה משמחגם חלקיקים שעוברים בגוף שלנו כל שנייה אפשר סוף סוף לראות.
ניטור הטבעה של יותר משני עשורים בתחנה לחקר ציפורי ירושלים מראה שבשיא הבשלת התאנים נתפס כמעט שליש מהבולבולים בשתי רשתות ליד עצי התאנה בלבד, פי שלושה מהצפוי. כשהעונה נגמרת, ההתכנסות נעלמת.
למה זה משמחנתונים של שנים מסבירים מה כל מי שמגדל תאנים כבר ידע.
מחקר קטן של מכון ויצמן ואוניברסיטת פטרס ראיין יותר מחמישים ילדים. כשנשאלו איך משהו קורה ולא למה, 68 אחוז מהם נתנו הסבר של סיבה ותוצאה.
למה זה משמחסקרנות של ילדים כבר מכילה חשיבה מדעית אמיתית.
צוות בינלאומי, ובו פרופ׳ אהרן אגרנט מהאוניברסיטה העברית, צפה לראשונה במבנה תלת ממדי דמוי אריג שנוצר מעצמו בתוך גביש ושאפשר לשנות באור לייזר ירוק.
למה זה משמחחומר שאורג את עצמו, וגם מגלה שאפשר לשנות אותו באור.