טכנולוגיהחיפה

בתנועת עכבר: הטכניון מפתח שליטה בתנועה בסרטוני בינה מלאכותית

ד״ר אור ליטני ופרופ׳ רון קימל מהטכניון פיתחו את Time to Move: גוררים עצם בעכבר, והסרטון שנוצר בבינה מלאכותית מזיז אותו. השיטה לא דורשת אימון מחדש.

2 דקות קריאה

חוקרים בפקולטה למדעי המחשב על שם הנרי ומרילין טאוב בטכניון פיתחו שיטה בשם Time to Move, או TTM, שמאפשרת לשלוט בתנועה בסרטונים שנוצרים בבינה מלאכותית באמצעות עכבר. גוררים עצם על המסך, והסרטון נוצר כך שהעצם נע בהתאם. במקום לכתוב הוראות בטקסט ולקוות שהמודל יבין, המשתמש מראה במו ידיו את המסלול.

את המחקר הוביל ד״ר אור ליטני, יחד עם פרופ׳ רון קימל ועם הסטודנטים אסף זינגר, נעם רוטשטיין ועמיר מן. ליטני הצטרף לטכניון ב 2023 כמרצה בכיר, אחרי שנבחר למלגאי עזריאלי וטאוב, ועם ניסיון בשתי עמיתויות פוסט דוקטורט, בסטנפורד ובמרכז FAIR של מטא. הצוות הציג את העבודה בכנס ICLR 2026 שנערך בברזיל, אחד מכנסי הלמידה העמוקה והבינה המלאכותית המובילים בעולם.

TTM אינה דורשת אימון מחדש וניתן לשלב אותה כתוסף במודלי וידאו קיימים

ד״ר אור ליטני, הטכניון

לדברי ליטני, TTM פותרת את אחת המגבלות המרכזיות של יצירת וידאו בבינה מלאכותית: הקושי לשלוט בדיוק בתנועה של עצמים ושל דמויות לאורך זמן. החידוש המרכזי נקרא ״ניקוי רעשים בשני שעונים״, שיטה יעילה לעדן את התנועה תוך איזון בין כוונת המשתמש לתנועה שנראית טבעית. בניגוד לגישות קודמות, שמצריכות התאמה לכל מודל ומשאבי מחשוב גדולים, אין כאן עלות חישובית נוספת, ואין צורך לאמן את המודל מחדש.

לפי הטכניון, ניסויים שערך ליטני הראו ש TTM משתווה לשיטות מבוססות אימון ואף עוקפת אותן בדיוק התנועה ובמידת הריאליזם. אפשר לעשות איתה גם דברים ששיטות מאומנות קודמות לא מציעות: לערוך את מראה העצם ולהוסיף עצמים חדשים לסצנה. הצוות הדגים אותה על כמה מודלים, ובהם WAN ו CogVideoX.

ליטני מדגיש נקודה רחבה יותר: השיטה עוזרת לדמוקרטיזציה של יצירת וידאו בבינה מלאכותית, בכך שהיא מרחיבה את הגישה מעבר לחברות הענק כמו גוגל ומטא. זה עדיין מחקר, אבל הכיוון ברור: אדם שמכוון בקלות את מה שהמכונה יוצרת.

המקור

כתבנו את הידיעה במילים שלנו, על סמך המקורות האלה. מה שלא מופיע בהם לא נכנס.

עוד מאותו נושא: טכנולוגיה

לכל הידיעות בנושא

מבנה בטון שנפרש מעצמו תוך 14 שניות: חידוש מהטכניון

חוקרי הטכניון ואוניברסיטת קולומביה פיתחו תבנית יציקה שמגיעה לאתר מקופלת ונפתחת בעצמה בזמן היציקה. בניסוי נפרס מבנה בגובה 2.36 מטר ב 14 שניות. לדברי החוקרים, השיטה עשויה לקצר זמן ועלות בבנייה.

למה זה משמחבנייה מהירה וזולה יותר, עם פחות פגיעה בסביבה.

מדעשבטה, הנגב

שיטה חדשה של אוניברסיטת חיפה חשפה את גבולה הקדום של שבטה

חוקרים מאוניברסיטת חיפה פיתחו שיטה מבוססת למידת מכונה שמודדת אבן אבן. הם ניתחו כ 250 אלף אבני בנייה בשבטה שבנגב, זיהו גבול קדום שלא היה מוכר, ושחזרו את שלבי הרחבת היישוב.

למה זה משמחבלי חפירה אחת, מחשב ורחפן סיפרו לנו על העיר הקדומה.

טבע וסביבהמאגר פורה, הנגב הצפוני

ציפור נדירה מצפון אמריקה נצפתה בנגב, בפעם השנייה אי פעם בישראל

חופית זהובת גחון, שדוגרת בקוטב הצפוני וחורפת בארגנטינה, נצפתה החודש במאגר פורה בנגב הצפוני. זו רק הפעם השנייה שהיא תועדה בישראל, אחרי תצפית ב 2018.

למה זה משמחאורחת נדירה שחצתה עולם שלם והגיעה עד הנגב.