כשחושבים על חמצן, חושבים על יערות. פרופ׳ דבי לינדל, מהפקולטה לביולוגיה בטכניון, מזכירה שגם הים הוא מקור. בהסבר של הטכניון על המחקר שלה נאמר שחצי מהחמצן בעולם מיוצר לא על ידי צמחים ביבשה, אלא על ידי יצורים חד תאיים שחיים באוקיינוס.
מה היא חוקרת
לינדל מחזיקה בקתדרה על שם דרזנר למדעי החיים והרפואה, והתמחותה היא אקולוגיה מיקרוביאלית ימית ווירולוגיה. היא בוחנת איך נגיפים משפיעים על חיידקים ימיים מסוג ציאנובקטריה, בעיקר פרוכלורוקוקוס וסינכוקוקוס. בין התגליות שמיוחסות לה: העברה של גנים מטבוליים בין פרוכלורוקוקוס לנגיפים שמדביקים אותו, וטכניקה להגברה של חומר גנטי ויראלי בתא בודד.
ב 2017 תיעד צוות המעבדה שלה, בהשתתפות החוקר הפוסט דוקטורט ד״ר מייקל קרלסון, התפרצות של פרוכלורוקוקוס בצפון האוקיינוס השקט עם שיעור הדבקה גבוה פי עשרה מהרגיל, שגרמה לירידה באוכלוסייה. אוכלוסיית הסינכוקוקוס, לעומת זאת, גדלה, כי נחלשה התחרות. המחקר מומן על ידי המועצה האירופית למחקר וקרן סימונס.
הטכניון משווה זאת לגילוי שפעת 1918 אחרי שהכירו רק שפעת רגילה: מגפות נגיפיות באוקיינוס הן גורם שהמדע לא העריך מספיק. פרוכלורוקוקוס חי במים חמים ודלי חומרים מזינים, וסינכוקוקוס במים קרים ועשירים יותר.
2026, שנה של הכרה
בפברואר דיווח הטכניון על שתי הוקרות בינלאומיות. הראשונה היא פרס האצ׳ינסון של האיגוד למדעי הימים והאגמים, על תרומה משמעותית לידע בלימנולוגיה ובאוקיינוגרפיה. השנייה היא בחירה לאקדמיה האמריקאית למיקרוביולוגיה, כאחת מ 63 הנבחרים השנה מתוך 145 מועמדים בעולם. היא המדענית היחידה מישראל ומהמזרח התיכון שנבחרה.
פרופ' דבי לינדל מהטכניון זכתה בשתי הוקרות בינלאומיות
הכרה עולמית בחוקרת וירוסים שחיים באוקיינוסים.
ביולי הצטרפה לארגון הביולוגיה המולקולרית האירופי, EMBO. מנהלת הארגון, פיונה ואט, אמרה שהארגון חוגג את ההישגים והיצירתיות של חבריו. לפי הטכניון, לינדל נבחרה השנה גם לאקדמיה האירופית למיקרוביולוגיה.
פרופ' דבי לינדל מהטכניון נבחרה לחברות ב EMBO
הכרה אירופית בחוקרת ישראלית שמסתכלת על עולם הים הזעיר.
מעבר למעבדה, לינדל הנחתה סטודנטים לתארים מתקדמים ופוסט דוקטורנטים, ניהלה בטכניון תוכנית לתלמידים מצטיינים בתואר ראשון, כיהנה בגופים של אגודות בינלאומיות ובמערכות של כתבי עת והובילה סדנאות על שיטות מחקר חדשות. ההוקרות שלה מצטרפות לשורה של פרסים שקיבלו חוקרים ישראלים ב 2026.
מה יפה כאן
יש תחומי מדע שמנסים להגיע רחוק, לחלל או למעמקי החומר. הסיפור של לינדל הוא על ההפך: על מה שמתחת לפני המים, בכל טיפה, ועל כך שגם שם יש יחסים מורכבים בין מי שחי ובין מי שמאיים עליו. אפשר פשוט להתפעל.
מקורות
- הטכניון, שתי הוקרות בינלאומיות(נפתח בלשונית חדשה)
- הטכניון, בחירה ל EMBO(נפתח בלשונית חדשה)
- הטכניון, כשאצות כחולות ירוקות נדבקות בנגיף(נפתח בלשונית חדשה)
כתבנו את הכתבה במילים שלנו, על סמך המקורות האלה.