פרסים והכרהחיפה

שני חוקרים צעירים בטכניון זכו במענקי מועצת המחקר האירופית

פרופ' עידו קמינר ופרופ' יהונדב בקנשטיין מהטכניון זכו במענקי Proof of Concept של ה ERC, 150 אלף יורו כל אחד, להבאת המחקר שלהם אל השוק.

2 דקות קריאה

שני חוקרים צעירים מהטכניון, פרופ׳ עידו קמינר ופרופ׳ יהונדב בקנשטיין, זכו במענקי Proof of Concept של מועצת המחקר האירופית (ERC). כל מענק עומד על 150 אלף יורו, והוא נועד לקדם את המעבר ממחקר אקדמי ליישום ולמסחור, כולל הקמת סטארט אפ. המענק ניתן רק לחוקרים שכבר זכו בעבר במענק של ה ERC, והטכניון מצפה שיהווה קפיצת מדרגה בהדמיה רפואית בקרינה נמוכה ובמיפוי מדויק של רקמות ביולוגיות.

קמינר הוא מהפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע״ש ויטרבי, ובקנשטיין מהפקולטה להנדסת חומרים. שניהם הצטרפו לסגל הטכניון ב 2018, וב 2025 הקימו מעבדה משותפת בין פקולטית: מעבדת המיקרוסקופיה הקוונטית. היא מצוידת במיקרוסקופים מתקדמים שמסוגלים לזהות תופעות קוונטיות שאי אפשר לחקור בדרכים אחרות, והוקמה בעקבות הצלחת הטכניון בקול קורא של הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית, בתמיכת מרכז הקוונטים ע״ש הלן דילר. בצוות המעבדה גם ד״ר מיכאל קרוגר מהפקולטה לפיזיקה.

בקנשטיין מתמחה בחומרים ננומטריים פולטי אור ובפרובסקיטים, והטכנולוגיה הזו עומדת בלב החיישן שזיכה אותו במענק. את הכסף ישקיע בפיתוח MagicLayer, חיישן לדור חדש של הדמיה רפואית עם חשיפה מינימלית לקרינה. הבעיה, מסביר הטכניון: החיישנים הנוכחיים מוגבלים במהירות התגובה שלהם, האטיות הזו גורמת לאובדן מידע, ומאלצת רופאים להגדיל את חשיפת המטופלים לקרינה. גבישים שבשימוש התעשייה הגיעו לגבולות היכולות הפיזיקליות הקלאסיות שלהם, וקשה להם להגיע ל״גביע הקדוש״ של התחום, רזולוציית זמן של 10 פיקו שניות. החיישן החדש מבוסס על מערכי ננו גבישים שפותחו בטכניון. האור שהם פולטים מתואם ומגיב מהר יותר משמעותית. הטכנולוגיה רלוונטית גם לשיפור מיקרוסקופים אלקטרוניים ולניטור בזמן אמת של גזים רדיואקטיביים במתקנים גרעיניים.

קמינר, שסיים את כל התארים שלו בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים, חזר לסגל אחרי פוסט דוקטורט ב MIT, והוא מוכר בעולם בתחומי פוטוניקה, מיקרוסקופיה אלקטרונית, אינטראקציות בין אור לחומר, עיבוד מידע קוונטי וגילויים מתמטיים בעזרת בינה מלאכותית. את המענק שלו יקדיש לפיתוח Stork, מודול שמשפר את הביצועים של מיקרוסקופים אלקטרוניים חודרים (TEM). המכשירים האלה נפוצים בניתוח ביולוגי ובבדיקת מוליכים למחצה, אבל היכולות שלהם בשני התחומים מוגבלות בגלל ניגודיות נמוכה, שפוגעת ברזולוציה ובתפוקה.

הטכנולוגיה של Stork מאפשרת להפנות אור ישירות אל הדגימה הנחקרת, ולאסוף ביעילות את האור שהיא פולטת, ובכך לשפר באופן דרמטי את ההדמיה. השינוי הזה, כך נכתב, יספק מידע חסר תקדים לצורך הדמיה של רקמות ביולוגיות ושל פגמים בקנה מידה אטומי בהתקנים אלקטרוניים.

המקור

כתבנו את הידיעה במילים שלנו, על סמך המקורות האלה. מה שלא מופיע בהם לא נכנס.

עוד מאותו נושא: פרסים והכרה

לכל הידיעות בנושא
פרסים והכרהטריאסטה, איטליה

פרופ' חיים סומפולינסקי זכה במדליית דיראק לשנת 2026

המרכז הבינלאומי לפיזיקה תיאורטית (ICTP) באיטליה העניק את מדליית דיראק לארבעה פיזיקאים, ובהם סומפולינסקי מהאוניברסיטה העברית. הפרס ניתן על תרומה לפיזיקה סטטיסטית ועל הרחבתה למדעי המוח ולבינה מלאכותית.

למה זה משמחפרס בכיר בפיזיקה תיאורטית, שחולק עם שלושה עמיתים מהעולם.

פרופ' דבי לינדל מהטכניון נבחרה לחברות ב EMBO

חוקרת האקולוגיה המיקרוביאלית הימית, שבוחנת איך נגיפים משפיעים על חיידקים באוקיינוסים, התקבלה לארגון הביולוגיה המולקולרית האירופי. השנה נבחרה גם לאקדמיות האמריקאית והאירופית למיקרוביולוגיה.

למה זה משמחהכרה אירופית בחוקרת ישראלית שמסתכלת על עולם הים הזעיר.

שלושה חוקרי הטכניון זכו במענקי הוכחת היתכנות אירופיים

המועצה האירופית למחקר העניקה מענקי Proof of Concept לפרופ׳ מורן ברקוביץ, פרופ׳ גרהם דה רויטר ופרופ׳ מיכאל קרוגר, בין היתר למכשיר לייצור עדשות משקפיים בלי תבניות.

למה זה משמחרעיונות מהמעבדה בדרך להפוך למוצרים.