פרופ' רשף טנא ממכון ויצמן זכה בפרס ישראל בכימיה

פרופ׳ רשף טנא מהמחלקה לכימיה מולקולרית ומדע החומרים במכון ויצמן הוא חתן פרס ישראל לשנת 2026 בתחום חקר הכימיה וההנדסה הכימית. הפרס מוענק בטקס המסורתי של יום העצמאות. מכון ויצמן פרסם את הידיעה ב 1 בפברואר 2026.

במשרד החינוך, בהודעה על הפרס, תיארו את טנא כאחד המדענים החשובים והבולטים בישראל, שתרם תרומה אדירה למדע החומרים ולכימיה פיזיקלית ואי אורגנית. במשך כמה עשורים הוא עומד בראש מהפכה מדעית בתחום החומרים הדו ממדיים בני שכבה אחת בקנה מידה ננומטרי. עבודתו, נכתב, ביססה את מעמדה של ישראל בחזית המחקר העולמי.

בחמישים שנות פעילות מדעית פיתח טנא תחום חדש בננוכימיה ובמדע החומרים, והוביל שורת מחקרים פורצי דרך על ננוחומרים ועל התכונות החשמליות, המגנטיות והאופטיות שלהם. הוא גילה חומרים אנאורגניים חדשים שנקראים מבנים דמויי פולרן, בצורה כמעט כדורית, וכן ננו צינוריות אנאורגניות. מאז הגילויים האלה, ב 1992, הפך לחלוץ התחום ולמנהיג עולמי בו, וממצאיו הניבו תועלת ניכרת לתעשייה.

לדוגמה: ננו חלקיקים של טונגסטן דיסולפיד פועלים כמיסבים בקנה מידה ננומטרי, והפכו לחומר שמשמש לשימון מכונות תעשייתיות. הננו צינוריות שגילה הוכחו כמחזקות פולימרים ומראות פוטנציאל משמעותי למגוון יישומים בטכנולוגיות רפואיות ובתעשיית האווירונאוטיקה. בנימוקי הפרס הדגישה הוועדה את ההשפעה התעשייתית: ״התגליות המדעיות של פרופ׳ טנא תרמו גם להתפתחות התעשייה הישראלית בתחומי חומרי השימון והננו חומרים״.

הוועדה ציינה גם שבמהלך הקריירה שלו הדריך טנא עשרות חוקרים ומילא תפקידי מפתח בהנהגת מדעי הכימיה. הוא הצטרף למכון ויצמן ב 1979, נולד בקיבוץ אושה שבעמק זבולון וקיבל את הדוקטורט בכימיה תיאורטית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. בין הפרסים שזכה בהם: פרס אמ״ת (2020), פרס רוטשילד (2016) ופרס לנדאו של מפעל הפיס בננוטכנולוגיה (2006). ב 2011 נבחר לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

לפי ויקיפדיה: ב 1992 הוא גילה שננו חלקיקים של תרכובות בעלות מבנה שכבתי, כמו WS2 ו MoS2, יוצרים ננו חלקיקים כדוריים חלולים, שאותם כינה פולרנים אנאורגניים. מחקרים הראו שלננו צינוריות של טונגסטן דיסולפיד יש חוזק מכני יוצא דופן, עד 20 גיגה פסקל, פי ארבעה מסיבי קבלר. טנא הקים ב 2003 את מרכז קימל למדעי הננו וניהל אותו, כתב כ 500 מאמרים מדעיים והדריך כ 70 תלמידי מחקר.