אנשיםחיפה

זוכה נובל בפיזיקה נטע עץ בשדרת חתני הנובל של הטכניון

פרופ' ריינהרד גנצל, זוכה פרס נובל בפיזיקה 2020, ביקר בטכניון, הרצה לסטודנטים ונטע עץ בשדרת חתני הנובל בקמפוס, שבה כבר יותר מעשרים עצים.

2 דקות קריאה

פרופ׳ ריינהרד גנצל, זוכה פרס נובל בפיזיקה לשנת 2020, ביקר בטכניון לאחרונה ועשה כמה דברים: נפגש עם דיקן הפקולטה לפיזיקה הנכנס, פרופ׳ אריק אקרמנס, הרצה לסטודנטים, ונטע עץ בשדרת חתני הנובל של הקמפוס, שבה כבר ניטעו יותר מעשרים עצים בידי זוכי פרס נובל. הטכניון פרסם את הסיפור ב 22 בינואר.

זה לא היה הביקור הראשון. ב 2014 העניק לו הטכניון את פרס הארווי, הפרס היוקרתי ביותר שהמוסד מעניק, על ההוכחה שבמרכז שביל החלב קיים חור שחור. הפרס נחשב ״מנבא נובל״, כי יותר מ 30 אחוז מזוכיו זכו אחר כך בנובל, וכך קרה גם לגנצל, שזכה בו שש שנים אחרי. מאז ביקר בטכניון כמה פעמים. גנצל, יליד גרמניה ב 1952, מנהל את מכון מקס פלאנק לפיזיקה חוץ ארצית בגרשינג.

ספורט נתן לי כלים מצוינים לחיים, במיוחד ההבנה שצריך לעבוד קשה ולדעת לקום אחרי כישלונות.

פרופ׳ ריינהרד גנצל, זוכה פרס נובל בפיזיקה 2020

בהרצאה סיפר לסטודנטים על דרכו. עד גיל 15 היה בטוח שיהיה ארכאולוג. ״בסוף הגעתי לתחום דומה״, אמר, ״הרי גם ארכאולוגיה וגם אסטרופיזיקה עוסקות בחקר העבר״. הוא גם היה ספורטאי: נבחר לנבחרת האולימפית של גרמניה בזריקת כידון, אבל פציעה קשה במרפק קטעה את הקריירה והרסה את החלום להשתתף באולימפיאדת מינכן. לדבריו, הספורט לימד אותו להתמיד וללמוד מכישלונות.

המדע שלו נשען על מכשירים. גנצל הוביל פיתוח טכנולוגיות שאפשרו להוכיח את קיומו של חור שחור במרכז הגלקסיה ולקבוע שמסתו גדולה פי ארבעה מיליון ממסת השמש. הפתרון לעיוותים שהאטמוספרה מוסיפה לתמונה של טלסקופים ארציים היה שילוב של הדמיית אינפרא אדום, אופטיקה חדשנית ואופטיקה אדפטיבית, שמתקנת את ההפרעות האלה. הגילויים פורסמו ב Nature באוקטובר 2002: במרכז שביל החלב, כ 26 אלף שנות אור מאיתנו, קיים עצם קטן ממערכת השמש אך כבד פי ארבעה מיליון מהשמש. על כך קיבלו גנצל ואנדריאה גז את הנובל ב 2020, יחד עם רוג׳ר פנרוז מאוקספורד.

ד״ר שמואל ביאלי מהפקולטה לפיזיקה, שארגן את הביקור, הסביר ש GRAVITY, המכשיר האחרון שגנצל הוביל, פועל בטלסקופ VLT בצ׳ילה, ומשלב אותות של ארבעה טלסקופים בקוטר 8.2 מטרים כל אחד לתמונה ברזולוציה שמקבילה לטלסקופ ענק של 130 מטרים. לדבריו אפשר למדוד מיקומים בדיוק של עד 10 מיקרו שניות קשת, כמו למדוד מתל אביב את מיקומו של גרגר חול על ספסל בניו יורק. בפתח ההרצאה אמר פרופ׳ חגי פרץ שהגדולה של גנצל כאדם אינה פחותה מהגדולה שלו כמדען. גנצל עצמו אמר לסטודנטים שהטכניון הוא מקום מצוין ללימודים ברמה גבוהה ושראה שם הרבה סקרנות.

המקור

כתבנו את הידיעה במילים שלנו, על סמך המקורות האלה. מה שלא מופיע בהם לא נכנס.

עוד מאותו נושא: אנשים

לכל הידיעות בנושא
אנשיםחיפה

בוגר אוניברסיטת חיפה נבחר למלגת נייט הנסי בסטנפורד

בוגר החוגים סוציולוגיה ומדעי המדינה באוניברסיטת חיפה נבחר למחזור 2026 של תוכנית נייט הנסי באוניברסיטת סטנפורד. התוכנית מאגדת מצטיינים אקדמיים עם מנהיגות ורצון ליצור שינוי חיובי.

למה זה משמחסיפור הצלחה אישי שמוביל מחיפה אל סטנפורד.

אנשיםחיפה

בת תשע קיבלה תג מיילדת עתידית ביום ביקור ברמב״ם

ילדה בת תשע שחולמת להיות מיילדת קיבלה, אחרי פנייה של אמה, סיור במחלקות היולדות וביחידת היילודים ברמב״ם. היא לבשה חלוק, קיבלה תג עם הכיתוב מיילדת עתידית, ומיילדת הסבירה לה על העבודה.

למה זה משמחבית חולים שמקשיב לחלום של ילדה.

אנשיםחיפה

הכלבה ג׳סיקה קיבלה היתר להישאר ליד מיטת בעליה במחלקת לב

פלג ששון, בן 20 וסטודנט לפיזיקה בטכניון, אושפז ברמב״ם עם דלקת בשריר הלב ודאג לכלבתו. הצוות הוציא היתר חריג, וג׳סיקה נשארה לצידו. אנשי הצוות מוציאים אותה לטיולים, והמחלקה מדווחת על שיפור במצבו.

למה זה משמחכשהצוות הרפואי מוצא דרך לאפשר גם את הדבר הקטן שמרגיע.